חיי אדם, שבת ומועדים קיב

1דין מקח וממכר (סי' תקל"ט): כל סחורה אסורה אפי' כל שהוא מפני הטורח בין לקנות בין למכור מיהו אם נזדמן לו ריוח מרובה במועד יכול למכור ולקנות בצנעה ויוציא לשמחת יו"ט יותר ממה שהיה דעתו להוציא:

2אם יש לו סחורה שאם לא ימכרנה עתה יפסיד מהקרן מותר למכרה ונ"ל דאפי' אם מסתפק שמא יבא לידי הפסד מן הקרן מותר (עיין לעיל כלל ק"ו סי' ה'). ובמקח וממכר לכ"ע מותר וכ"כ תו' בהדי' (ד' י' ע"ב ד"ה ובדבר האבד) אבל אם לא יפסיד מהקרן אף שלא ירויח ג"כ אסור דעבורי רווחא לא. מקרי פסידא אם לא שהוא ריוח מרובה כדלעיל סי' א' ומ"מ מי שדחוק במעות ועי"ז מקמץ להוציא לשמחת יו"ט ואלו היה לו מעות בריוח היה מוציא יותר מותר למכור כדי שיוציא יותר לשמחת יו"ט ואפי' בענין זה אינו מותר רק שתהי' החנות סגורה ופתוחה במקצת כשבא הקונה ליקח אבל בלא"ה אף זה אסור:

3אם בא יריד בחוה"מ או אפילו יומא דשוקא שאינו שכיח כלל כגון אסיפת הוועד שקורין (סיימיקש) ואפשר דה"ה כשחל השבוע שלפני פסחם בחוה"מ וידוע דאז הם קונים הרבה חשיב כיומא דשוקא דלא שכיח וצ"ע. וכן כשבאו ספינות וסוחרים שאינם שכיחים תמיד או כשמבקשים ללכת ומוכרים בזול או קונים ביוקר מותר לקנות ולמכור כדרכו וחשבינן הפסד ריוח כהפסד קרן אבל יום השוק הקבוע בכל שבוע אסור:

4וכן מי שצריך לקנות יין בעת הבציר לצורך שתיית כל השנה ואם לא יקנה עתה לא ימצא כ"כ בזול מותר לקנות ולתקן החביות דאם לא יהיו החביות מתוקנות יפסיד היין ולכן מותר אע"ג דתיקון החביות הוי מלאכה גמורה ומלאכה גמורה אסור משום עבורי רווחא אלא דכיון דמותר לקנות מותר ג"כ לתקן ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד אבל להרויח אסור לקנות אם לא שלא ימצא כלל לאחר המועד להרויח בו אבל כשימצא רק שיהיה יותר ביוקר ולא יכול להרויח בו כ"כ נ"ל דאסו' (ובזה מדוקדק לשון רמ"א בהג"ה וע"ש בב"י ועיין בכללים סי' ו'

5אין לוקחים בתים עבדים בהמה ואבנים אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל או לצורך השכיר או הסרסור שמוליך הדברים הנקנים שאין לו מה יאכל:

6ודוקא אלו שיש פרסום בקנייתן לכן אסורים מדינא אבל שאר כלים כשלא ימצא לקנות לאחר המועד מותר אבל אם יכול לקנותן לאחר המועד מדינא אין נכון לקנותם מ"מ נהגו לקנותם בצנעה ואין למחות בידם שיש להם על מי שיסמכו (עיין סוף סימן תקל"ט במגן אברהם (מגן אברהם ס"ק ט"ז):

7מוכרי פירות או ירק וכל דבר שאינו מתקיים מוכרין כדרכן בפרהסיא שהכל יודעין שהוא לצורך המועד ומוכרי תבלין אע"פ שהוא דבר המתקיים לא בעי צנעה דהכל יודעין שהוא לצורך המועד וכיון דמותר לפתוח החנות לצורך ישראל כשבא נכרי לקנות ג"כ מותר למכור לו:

8מן הנכרי מותר לקנות הכל (מגן אברהם ס"ק ט"ו) וכן נכרי שפרע לישראל בסחורה וכיוצא בו מותר לקבל ממנו ופשיטא דמותר לתבוע אותו בדין ועכשיו כיון שאנו רואין החובות מתקלקלים נוהגין לתבוע אף לישראל בדין במועד דחשבינן לדבר האבד:

9בימי הפסח שנמצא דגים על שפת המים אסור לאספם כדי ליבשם או למלחם אא"כ יהיו ראוים לאכול מהם במועד (ועיין לעיל במלאכת צידה):

10להלוות לנכרי ברבית לאותם שרגילים ללות ממנו מותר דהוי דבר האבד שאם לא ילוה ירגיל עצמו ללות אצל אחר ואם אינו רגיל צריך ליקח הרבית של שבוע הראשון ויוציאנו בשמחת יו"ט. ונ"ל דה"ה דמותר למכור סחורה לאותן שרגילים ליקח אצלו אבל לאותן שאינן רגילים לא מהני מה שיוציא הריוח ליו"ט כדלעיל ומותר ליקח ערבות במועד על הלואה שיעשה אחר המועד:

11חילוף מטבעות אסור: