חיי אדם, שבת ומועדים מא

1דין העושה נקב (סימן שי"ד): העושה נקב כל שהוא והוא עשוי להכניס ולהוציא חייב אבל אם עשוי רק להכניס או להוציא בלבד אינו אלא מדרבנן דכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח והעושה נקב להכניס אור ולהוציא הבל החיוב משום בונה. ואם הוא להכניס ולהוציא שאר דברים אינו חייב משום בונה דכל הפתחים והחלונות שבבנין הוא להכניס אור ולהוציא הבל ואמנם החיוב הוא משום מכה בפטיש שהוא ג"כ אב מלאכה דכל דבר שנגמר בו המלאכה חייב משום מכה בפטיש ואפי' בכל שהוא שכן דרך לעשות נקב כ"ש להכניס בו מחט לפתוח מנעול קטן. וחיוב זה דמכה בפטיש אין חילוק בין בקרקע או בכלים לכולי עלמא

2סכין התקוע בכותל אם היה הנקב כבר רחב קצת מותר להוציאו בשבת וא"ל אסור להוציאו דא"א שלא ירחיב קצת הנקב (שם):

3אין נוקבין בחבית נקב חדש ואפי' להרחיבו אסור אבל פותחין נקב ישן ובלבד שלא יהי' הנקב למטה מן השמרי' ששם כיון שכל כובד המשק' עליו צריך סתימ' מעליא והוי בנקב חדש אבל מן הצד פותחין ודוקא שלא סתמו בענין שתהי' סתימה יפה מהודקת אבל בחבי' של עץ שמהדקי' העץ בחוזק בנקב וחותכי' ראשו על דעת שלא להוציאו הוי כנקב חדש ואסור ולכן מותר לנקוב במגופה שסותמין בה הכלי זכוכית שקורין שטאפקי אפי' בכלי המתוקן לכך או בסכין להוציאו (שי"ד סעי' ו):

4ברזא שבחבית ואין אדם יכול להוציאו מותר ליקח ברזא אחרת ולהכות באותה ברזא לצורך לשתות בשבת ובלבד שלא תהיה נגד השמרים דאז נקרא נקב חדש (שם):

5סכין התקוע בספסל ובכל דבר שאינו מחובר מותר להוציאו ולהכניסו שהרי אינו מכוון להוסיף בנקב. ואם היה תקוע בחבית והוא נכנס מעבר לעבר בענין שכשיוציאנו עושה פתח לחבית אסור להוציאו אא"כ כבר הוציאו פעם א' מבע"י שכבר נתרחב קצת (שם):

6כשם שאסור לפתוח כל נקב כך אסור לסותמו. ולא מבעיא בדבר המתמרח כשעוה וזפת וטיט דבזה חייב משום ממרח כדלעיל במלאכת ממחק ובאפר יש בו משום לש כדלעיל במלאכת לש וכן בדבר דשייך בו סחיטה כבגד וכיוצא בו דחייב משום דש או מלבן ועכ"פ שייך בו שמא יסחוט ואפי' אם היה לו שעוה מוכן מע"ש בענין שאין בו משום מוקצה ורוצה להניחו בנקב לסתמו בלא מירוח אסור שמא ימרח. אלא אפי' לסותמו בקש ותבן וכיוצא בו אסור אם המשקה יוצא דהוי כמתקן מנא. ועל ידי נכרי מותר. ואם נתרועעו החבית הרבה וצריך תיקון מותר לקרות לנכרי אע"פ שעי"ז יבין הנכרי ויתקן ועיין לקמן כלל ס"ב סי' ה' (שם):

7מותר ליתן קנה חלול שקורין ליווער או ברזא בנקב החבית להוציא היין אע"פ שלא היה בו מעולם כיון שכבר מתוקן לכך (שם):