חיי אדם, שבת ומועדים מד

1הבונה דין בנין וסתירה בכלים ומכה בפטיש (שי"ד): אין בנין וסתירה בכלים. וכלי שהוא מחזיק מ' סאה שהוא אמה על אמה ברום ג' אמות אם הוא לפי שיעור הזה דינו כבנין ממש ואין נידון כלל ככלי אלא כאוהל קבוע אבל פחות משיעור זה דינו ככלי לפיכך דלת של תיבה ושאר כלים שקשור בחבל אם אין יכול להתירו מותר לחתכו דזה מקרי סתירה גרועה ולא גזרו בכלים וכן המחזיר הפרקים של כלי שנתפרק אם אינו מהדק אע"ג דאסור מ"מ אין בו חיוב כיון שהדיוט יכול להחזירו אבל העושה כלי גמור חייב אף בכלים משום בונה או משום מכה בפטיש ליש פוסקים (שי"ד):

2ולכן מפתח של כלים שנאבד אסור לשבור הצירים או המנעול דהוי כסותר ואסור מדרבנן. ולקבוע צירים או מנעול בכלי לכ"ע אפילו ע"י נכרי אסור דהוי מלאכה דאורייתא תיקון מנא משא"כ בשובר דהוי מקלקל בסתירה (שם):

3כלי שלם אפילו עשוי מקליפות עץ אסור לשברו וכן חביות קטנות שמחוברים הנסרים ע"י חשוקים של עץ שקורין רייפן אסור להסיר החשוקים דהוי סותר כלי. ומיהו אינו אלא מדרבנן שהרי אינו סותר ע"מ לתקן ויש להתיר ע"י נכרי ואם קשור בחבלים מותר אפילו ע"י ישראל שאינו חיבור גמור (שם):

4כל העושה דבר שעי"ז נגמר המלאכה חייב משום מכה בפטיש. ולפיכך מיני כלים שהדלתות שלהם יש להם ב' צירים אחד למעלה ואחד למטה וכנגדן יש חור אחד למעלה חור א' למטה והצירים תקועים בהם ועל ידי זה נפתחים וסוגרים וכן יש דלתות בחצירות ודיר של בהמות אף בזמנינו העשויים כך והמחזיר דלת של בנין הקבוע בקרקע בציר שלהן חייב ובכלים אסו' להחזיר דגזרינן שמא יתקע במקבות וגרזן וחייב משום מכה בפטיש ואפי' בצירים שלנו שהם מברזל אסור להחזיר דלתי הכלים דגזרינן שמא יראה שהציר אינו תקוע יפה ויחבר אותו במסמרים. ונ"ל דמותר ליטול הדלת של כלים מן הציר שלנו ע"י נכרי דאין זה סתירה גמורה שהרי אינו שובר כלום וגרע משבירת צירים בסי' ב' אבל בבנין של קרקע כבר כתבנו בשם האחרונים דחייב ואם נשמט הצירים מן החורים שבאסקופה אפי' לא יגביה או ישפיל הקורות שבו החור אלא יניח שהדלת יעמוד כך ברפיון אסור שמא יתקע ובכלים אם יצא ציר התחתון מותר לדוחקו במקומו דאין כאן בנין כולו האי אבל יצא העליון א"כ ה"ה נופל לגמרי והוי בנין יותר אפי' בכלים אסור לדוחקו להחזירו (סי' שי"ג):

5כל הכלים שהם של פרקים שנתפרקו אם דרכם להיות רפויים תמיד מותר להחזירם אבל אם דרכם להיות מהודקים בחוזק אסור להחזירם אפי' בלא הידוק שמא יהדק והמהדק חייב משו' מכה בפטיש ואין בכלל זה הכלים שהכיסוי שלהם עשוי עם שרויף דזה עשוי מתחלה לפתחו ולסגרו תמיד אבל מה שאין דרכו לפרוק תמיד אע"פי שנעשה ע"י שרויפן י"א דחייב ופשיטא היכא שיש לחוש שיחבר במסמרים ומקבות דאסור אפי' אם דעתו עכשיו שיהיה רפוי (אף שרש"י ור"ן סוף כירה כ' גזירה שמא יתקע ע"י יתידות וכ"כ בריש כל הכלים אבל בעירובין פרש"י וכ"כ שם ר' יונתן דאפי' רק מהדקו חייב וכ"מ ברמב"ם וכ"כ להדיא בסמ"ג ובסמ"ק ובאמת זה וזה איתא (שם):

6ספסל שנשמט א' מרגליו או ב' אסור להחזירם שמא יתקע בחוזק וגם אסור לסמכו על ספסל אחר מהאי טעמא אא"כ כבר ישב עליו כך מע"ש דכיון דלא תקע מע"ש ל"ג שיתקע היום ודוקא שהרגל הנשמט ראוי להחזירו דאז שייך לגזור אבל אם נשבר או נאבד ל"ג שמא יעשה רגל אחר בשבת ולכן מותר לסמכו לספסל אחר ולכן נ"ל דמותר להניח דף על ספסלים או על חתי' עץ שהכינם מע"ש לכך כדאיתא בכלל ס"ו סי' ו' דל"ש בזה שמא יתקע (שם סי' ש"ח):

7מכבש של ב"ב (דהיינו מה שקורין פרעס) והם ב' לוחות זה על זה והבגדים ביניהן מתירין אותו ליטול ממנו בגדים לצורך שבת אבל לא כובשין אותו שהוא צורך חול ושל אומן אסור מפני שהוא תחוב בחזקה והתרתו דומה לסתירה ולכן אפי' היה מותר מע"ש אסור ליטול כלי מתוכו גזירה שמא יבוא להתירו (סי' ש"ב ובמגן אברהם) ונ"ל דאם היה מותר מע"ש לצורך הרבה מותר (עיין בטור וב"י):

8אסור להכניס רצועות במנעלים או מכנסים חדשים דהוי תיקון מנא ואפי' בישנים אם הנקב צר יש בו טורח להכניסו (שי"ז) ועיין לעיל בדין קושר:

9מחט שנתעקמה אסור להשוותה וכן סכין שנפגם אסור להשחיז דהוי תיקון מנא (ועיין לעיל בדין קושר):

10אסור לאשה לקלוע שערות ראשה דדמי לבנין וה"ה דאסור לסתור דדמי לסותר (סי' ש"ג סעי' ר"ה) אבל הקולע נימין בתלוש חייב משום אורג (כדלעיל במלאכת אורג):

11הגודל פתילה הוי תיקון מנא (כן משמע בביצה וברמב"ם בהל' י"ט (ונ"ל דהיינו כשהיה מתוקן כבר רק שמקשה אותה אבל העושה פתילה מצמר גפן חייב משום טווה (ועיין לעיל במלאכת אורג ובמלאכת קושר סי' ז' מה שכתבתי שם):

12הצר צורה בכלי אפילו בלא צבע אפי' מקצתה חייב משום מכה בפטיש רמב"ם):

13הנוטל מן הבגד קסמין וקשין התחובין בו מן האריגה וקשרים הנשארים מהאריגה חייב משום מכה בפטיש שזהו גמר מלאכתן ודוקא כשעושה ליפות הבגד אבל אם נפל דבר מאכל על בגדו מותר לקלפו. וכן אסור להסיר השלל שקורין שטריגוניע שעושין החייטים בתחלת התפירה כדי לחבר החתוכים ואפשר דחייב (סי' ש"ב):

14המנער טלית חדשה שחורה כדי לנאותה ולהסיר הצמר הלבן או הצהוב הלבן הנתלה בה כדרך שהאומנין עושין חייב דהוי מכה בפטיש ואם אינו מקפיד מותר וצריך ליזהר בזה במדינתינו שכולן לובשין שחורין (שם):

15המפיס מורסא דהיינו שפותח השחין או המכה אם כדי להרחיב פיה כדרך שהרופאים עושים שמתקנין לה פתח חייב דהוי גמר מלאכה ואם מתכוין רק להוציא ליחה שיש בה עכשיו ואינו חושש אם תחזור ותסתום מיד ה"ז מותר דאע"ג דממילא נעשה פתח במקום צער ל"ג כיון שאינו מתקיים כלל (שכ"א):

16נ"ל דהעושה פתילה שקורין צעפיל לתחוב בפי הטבעת מחלב ובורית וכיוצא בו ואפי' מנייר שכורך אותו ומקשה אותו (עיין סי' י"א) חייב דהרי עושה כלי אם לא לחולה שיש בו סכנה אבל מה שעושין מחתיכת לפת כיון שהוא אוכל בהמה אין בו משום תיקון כלי כדלקמן סי' י"ח (ועיין לעיל כלל ל"ג סימן ג'):

17אין מטבילין כלים חדשים דכיון דאסור להשתמש בו הוי כמתקן מנא ואם הוא כלי שראוי למלאות בו מים ימלא מים מן המקוה או נהר במקום שיש עירוב ועלתה לו טבילה ולא יברך דא"כ יהיה מוכח שעושה משום טבילה. וא"ל יתנו לנכרי במתנה ויחזור וישאל ממנו דה"ל כלי של נכרי דמותר להשתמש בו בלא טבילה. ואם לא נמלך וטבל מותר להשתמש בו. ונ"ל דאם א"א לו בא' מאופנים הנלו ויתבטל עי"ז מאכילת שבת כדאי הוא הב"י לסמוך עליו ומותר להטביל לכתחלה (שכ"ג):

18אסור ליטול קיסם לחצות בו שיניו שמא יקטמנו ואם קטמו ביד פטו' ובסכין חייב דהוי תיקון כלי (ועיין במלאכת מחתך) אבל קש וכיוצא בו שהוא מאכל בהמה אין בו משום תיקון כלי ומותר לקטום אפי' בסכין וכן מותר לקטום עצי בשמים ביד אפי' הם קשים כעץ כדי להריח בהם (סי' שכ"ב): ולחצות בו שיניו נראה מדברי רמב"ם דדינו כקיסם (עיין בנ"א כלל ל"ו):

19אסור להשמיע קול של שיר בשבת בכלי וכיוצא בו אפי' להכות באצבעו זה על זה או על הלוח להשמיע קול או לקשקש באגוז ובזוג לתינוק שלא יבכה ולא מטפחין יד על יד ולא מרקדין וכולם גזרה שמא יתקן כלי שיר ולכבוד התורה מותר לרקד ולטפח וכלאחר יד מותר לטפח ומ"מ אין מוחין ביד העושין כן לתינוק שלא יבכה די"א דבזמה"ז ליתא גזירה זו שמא יתקן כלי שיר דאין אנו בקיאין בזה. ומטעם זה יש מתירין לומר לנכרים לנגן בכלי שיר לכבוד חתן וכלה ויש מקילין יותר לומר לנכרי לתקן הכלי שיר דעיקר שמחה בחופה היא דוקא בכלי זמר ובקצת מקומות נהגו לאיסור אפי' לומר לנכרי לנגן דיש לשמח החתן במאכל ובמשתה ובשיר בפה ובפיוטים. ומ"מ אם בא הנכרי ונגן מעצמו אין מוחין בו. זוג המקשקש לשעות על ידי משקולת שקורין זייגר מותר לערכו מע"ש שיקשקש בשבת דידוע לכל שהעמידו מאתמול. ולפי מה שכ' רש"י בעירובין ד' ק"ג דכשנפסק נימא ומגלגל היתד שלמעלה עד שמאריך ומגיע ליתד של מטה וכורכה בו הוי אב מלאכה דמתקן מנא ע"כ לפ"ז אסור להעריך זייגר שקורין (אן דרייען) שזה דומה ממש לזה וא"כ אסור ג"כ לומר לנכרי להעריכו אך בשעה שהוא ערוך אפשר דלא שייך זה ויש להתיר על ידי נכרי לצורך מצוה ודוקא בשעה שהוא ערוך כן נ"ל (ועיין מגן אברהם ס"ק ד') ומותר לצפצף בפה. ואסור להכות בשבת על הדלת בברזל הקבוע בו אעפ"י שאינו מכוין לשיר כיון שהכלי מיוחד לכך (של"ח):

20אין שטין על המים שמא יעשה לו כלי ללמו' לשוט בו וכן אסור לעבו' במעבר שקורין (פראם) מזה הטעם ואסור לכנוס בספינה אם לא שקשור ביבשה או שעומדת על הקרקע (סימן של"ט) ואם צריך לעבור במעבר למצוה עוברת וא"א בענין אחר וכן מי שיש לו חוב אצל נכרי והוא ברי הזיקא אם לא יעבור בשבת בספינה אפשר שיש לסמוך ולהתיר (סי' של"ט):

21מדיחים כלים לצורך היום כגון בלילה לסעודת שחרית ושחרית למנחה ולאחר שאכל סעודה ג' לא ידיח דהוי כתיקון כלי לצורך חול וכלי שתיה מותר כל היום דאין קביעות לשתיה. ומ"מ לא ידיח כלי זכוכית בשבולת שועל להצהירו ביותר כיון דבלא"ה הם נקיים הוי טרחא יתירא. וכשם שמותר להדיח כך מותר לחוף לשפשף אפי' בחול כדלעיל כלל ל"ה סי' ז' וע"ש (שכ"ג):

22אין מפרישין חלה בשבת דהוי כתיקון מנא. ואם שכח מלהפריש מע"ש בח"ל מותר לאכול ומשייר חתיכה א' ולמחר מפריש מחתיכה זו חלה (שנ"ט):

23הגורר עץ כל שהוא חייב משום מכה בפטיש (רמב"ם פ"י) ולרש"י בגורר החיוב משום ממחק (עיין לעיל במלאכת ממחק סי' ו') (והמגן אברהם בסימן תנ"ט ס"ק י"ב כ' דגרירה הוי שבות ותמה עליו בא"ר דברמב"ם כ' דחייב. ונ"ל דאין ספק שיש ט"ס בדברי המגן אברהם וצ"ל דהדחה הוי שבות שהרי גם במהרי"ל לא נזכר אלא הדחה):

24בגד לבן וחדש דהיינו כל זמן שלא נתכבס ולבש אותו בשבת ודעתו לחזור ללבשו בשבת זו ואין לו אחר מותר לקפלו באדם א' דאז אינו תיקון כלי כ"כ אבל אם כבר נתכבס פעם א' דהוי כבגד ישן או בבגד צבוע או אפי' לבן וחדש אלא שיש לו בגד אחר שיוכל ללבשו ואפי' אינו יפה כראשון או בב' בני אדם שאז מתקפל בטוב או אפי' באדם א' אלא שמקפל על השולחן או ספסל דאז הוי כב' בני אדם אסור לקפל דדומה לתיקון מנא ודוקא כדרך קיפולו הראשון אסור אבל אם מקפלו שלא כדרך קיפולו הראשון הכל מותר ודוקא שרוצה ללבשו בשבת דאל"כ הכל אסור: