חיי אדם, שבת ומועדים צד

1דין מכשירי אוכל נפש (סי' תק"ט): כתיב אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם וקבלו חז"ל מדכתיב לכם לרבות כל צרכיכם דהיינו אפילו מה שאינו אוכל נפש עצמו רק שהם מכשירים שא"א לאכול בלא זה גם זה מותר מה"ת ומדכתיב הוא לבדו משמע למעט דוקא הוא ר"ל אוכל נפש מותר אבל מכשירין אסורים ואחר שריבה הכתוב ומיעט קבלו חז"ל דמכשירין שא"א לעשותן מעי"ט מותר אבל מכשירין שהיה אפשר לעשותן מעי"ט אסור ואעפ"כ אין מורין לרבים להתיר מכשירין אפי' בא"א לעשותן מעי"ט שמא יבואו להתיר אף מה שאפשר (תק"ט):

2שכח וכ"ש נתעצל ולא עשה מעי"ט אסור לעשותן אבל אם לא היה לו פנאי או שלא ידע בו מאתמול שנשבר מותר (שם במגן אברהם):

3י"ט ראשון לגבי י"ט שני דינו כעי"ט ואסור לתקן בי"ט ב' אם נשבר בי"ט ראשון (שם במגן אברהם):

4אע"ג דמדאורייתא שרי לעשות המכשירים שא"א לתקן מעי"ט מ"מ אסור לתקן בענין שעושה כלי גמור שהוא טורח מרובה ולא התירו אלא בדבר שטרחתו מועט דלא עדיף מא"נ עצמו שאסרו בדברים שנעשה לימים הרבה

5לפיכך סכין שנפגם אפילו בי"ט אסור להשחיזה במשחזת של אבן כדרכו מפני שעושה כלי גמור אבל מותר לחדדה במשחזת של עץ או אבן בעלמא שאינה משחזת וכיוצא בו ומ"מ אין מורין כן לרבים שלא יבואו להשחיז במשחזת ואם א"צ לחדד רק להעביר השמנונית מותר לכתחילה אפילו בפני רבים ע"ג עץ וכיוצא בו ואפי' אם כוונתו לחדד רק שהיא מלאה שמנונית עד שנראה לכל ויכול לומר שלהעביר השמנונית עושה מותר אבל במשחזת אסור אפילו אם א"צ אלא להעביר השמנונית מ"מ אין מורין כן ואם עמדה כ"כ עד שאינה חותכת כלל אסור לחדד אפי' בשל עץ שמא ישחיז במשחזת (שם):

6שפוד של ברזל שנעקם מעי"ט אסור לפושטה אפי' א"צ לזה שום כלי ויכול לפשטה בידו אפ"ה אסור אבל אם נעקם בי"ט אם יכול לצלות בו כך אסור לתקנו ואם א"א לצלות בו כלל מותר לתקנו בי"ט ואין מורין כן ומ"מ בכל המכשירין אפי' נשבר בי"ט אם אפשר לשאול מחבירו אסור לתקן:

7שפוד של עץ אין מחדדין אותו ואין מחליקין אותו בסכין שזה עושה כלי גמור (רשב"א) ולכן אם היה ארוך יותר מדאי אסור לחתכו או לשורפו לקצרו דהוי תיקון כלי ונ"ל אפילו בלא אפשר מעי"ט אסור אבל מותר לחתוך או לשרוף האגד שאוגדין בו העופות שאין בזה שום תיקון כלי ואפי' בשבת מותר לחתוך:

8אין שוברין החרס ואין חותכין או קורעין הנייר לצלות עליהן ואין פוצעין הקנה לעשותו כמו שפוד דכל מילי דעביד להשתמש בו הוי תיקון כלי (סי' תק"ז):

9וכן אסור ליקח עץ מבין העצים לחתות בו האור אפי' הוא עץ יבש דלא שייך בו מוקצה שראוי לבשל בו מ"מ מחזי כתיקון כלי אא"כ הוכן לכך מעי"ט (סימן תק"ז):

10אין נופחין במפוח דדומה שרוצה לעשות כלי. והעולם נהגו היתר במפות של בעלי בתים ע"י שינוי קצת שהופכו מלמעלה למטה ונ"ל שאין בכלל זה מה שנופחין על האש בבגדו או בכלי העשוי לכך מנוצות דאין זה דומה כלל למפוח (סימן תק"ב):

11כלי שאופין בו מיני טיגון וצריך ללבנו קודם שנותנים בו האוכל ואפילו בישל חלב מעי"ט והיום רוצה לטגן בו של בשר מותר ללבנו בי"ט כיון דבלא"ה צריך ללבנו קצת ואע"ג שעכשיו צריך קצת ליבון יותר עד שתהיה הקש נשרף עליו מבחוץ כדין הכשר כלי מחלב לבשר מ"מ לא מחזי כתיקון כלי גמור ופשיטא שאין לאסור משום הליבון עצמו שהרי הוא לצורך או"נ אבל אם היה הכלי טרפה אסור ללבנו ביו"ט אפילו נטרפה ביו"ט דכיון דצריך ליבון כ"כ עד שיהיה ניצוצות נתזין הוי תיקון כלי גמור (תק"ט):

12אסור להגעיל כלי בי"ט אם היה אפשר להגעילו מעי"ט אבל אם נטרפה ביו"ט מותר להגעיל דאין כאן משו' תיקון כלי דאפש' להשתמש בו בלא"ה דברים צוננים ודוקא כשיש לו מים רותחים שהרתיחן לצורך או"נ אבל להרתיחן כדי להגעיל אסור דהגעלה הוי מכשירי אוכל נפש (רדב"ז ח"ז סימן ת"ב):

13אסור להטביל כלים חדשים כיון דאסור להשתמש בהם קודם טבילה הוי כמתקן ומ"מ אם א"א להטביל מעי"ט כיון די"א דאפי' כלי מתכות אינו אלא מדרבנן מותר להטביל בי"ט ומ"מ אין מורין כן וכן שפוד שצלו בו בשר שאינו מלוח אף על גב דנוהגין ללבנו מותר ללבנו ביום טוב כיון דאינו אלא חומרא בעלמא ולכן אפילו היה אפשר ללבנו מערב יום טוב מותר (מגן אברהם סעיף י"ב) (שם):

14אסור לחתוך נר ארוך לשנים ע"י סכין וכן פתילה אפי' קודם שהודלקה דהוי תיקון כלי אבל מותר להדליקה באמצע אם צריך לשתיהן (סי' תקי"ד):

15אין גודלין פתילה וכן אין סותרין נר שעוה הקלוע מקליעתה דהוי סותר (סימן תקי"ד):

16דין הדחת ושיפשוף כלים דינן כמו בשבת בהלכות שבת במלאכת בונה (סימן תק"ט):