חיי אדם מד

1דין היסח הדעת בסעודה שצריך לברך (קע"ט): משנטל ידיו במים אחרונים אסור לו לאכול או לשתות וגם אסור להפסיק בדיבור דתיכף לנט"י אחרונים צריך לברך בהמ"ז ואם רוצה לאכול או לשתות צריך לברך ברכה ראשונה על מה שיאכל וישתה שכבר הסיח דעתו וצריך לחזור וליטול ידיו כדי שתהיה תיכף לנטילה ברכת המזון ומכל מקום לכתחלה אין לעשות כן:

2אפילו לא נטל ידיו עדיין רק שאמר הב לן ונברך הוי נמי היסח הדעת ואם רוצה לשתות צריך לברך ב"ר. ואם רוצה לאכול בזה יש מחלוקת אם צריך לברך אם לא ודוקא כשאמר בעה"ב הב לן ונברך והמסובין הסכימו לדבריו אבל אם אחד מן האורחים או ב"ב אמר הב לן ונברך לא הוי היסח הדעת ומותר לכלם לאכול ולשתות עוד אם לא מי שגמר בדעתו שלא יאכל וישתה עוד:

3אם לא נטל ידיו וגם לא אמר הב לן ונברך משנטל הכוס לברך ברכת המזון דינו כאלו נטל ידיו וצריך לברך ב"ר על מה שיאכל או ישתה:

4בכל מקום דאמרינן דהוי היסח הדעת אם רוצה לאכול פת צריך ליטול ידיו אבל א"צ לברך ענט"י (סי' קע"ט במגן אברהם סס"ק ב') כדלעיל כלל מ' סי' ט"ו:

5המתפלל בתוך הסעודה אי שישן בסעודה שינת עראי אע"ג ששהה משך זמן לערך שעה כיון שנאנס בשינה לא מקרי הפסק וא"צ לברך המוציא ואם ישן על מטתו שינת קבע משמע דהוי הפסק