חיי אדם נז

1דין קדימה בברכות (רי"א): מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבתו ואנו בני אשכנז קיי"ל כהפוסקים דמה שהוא רגיל להיות חביב עליו אפילו אם עתה חפץ במין הב' נקרא חביב לענין זה (אבל הרמב"ם ס"ל דחביב מקרי מה שחביב עליו באותו פעם):

2חשוב לענין זה הוא על א' מג' אופנים. (א) ז' מינים הנזכרים בשבח א"י בפ' עקב כדכתיב ארץ חטה ושעורה גפן והוא כולל בין ענבים לחים או יבשים או יין. תאנה. ורמון. זית. ודבש הוא תמרים. וכיון שנשתבח בהן א"י הם חשובים יותר משאר מינים. (ב) דבר שברכתו מבוררת יותר על מין פרט שבזה הוא שבח יותר להקב"ה שמראה בזה השגחתו בפרטית כגון ברכת המוציא ושהוא מיוחד רק לפת וכן במ"מ או בפה"ג וכן בפה"ע ובפה"א שהם מבוררים יותר מברכת שהכל שהוא כולל כל המינים. (ג) בז' מינים הנזכרים יש ג"כ א' חשוב מחבירו שכל מה שמוקדם בפסוק הוא יותר חשוב מהמאוחר:

3הא דאחד מוקדם לחבירו דוקא כששניהם לפניו ורוצה לאכול משניהם אבל אם אינו רוצה לאכול משניהם או שמין החשוב אינו לפניו א"צ להמתין עיין לקמן כלל ס' סי' ב'):

4הא דא' מוקדם לחבירו דוקא אם ברכותיהם שוין כגון ענבים ותפוחים וכיוצא בזה דכיון דצריך לברך על אחד מהם ולפטור את חבירו יש בזה חשובות אבל אם אין ברכותיהן שוין כגון צנון וזית שברכותיה' בפ"הא ובפ"הע שצריך ע"כ לברך על כאו"א אין כאן חשיבות כלל ומברך על איזה שירצה אפי' הב' ממין ז' וגם חביב (רא"ש) וי"א דלעולם אזלינן בתר החביב (רמב"ם) ודוקא כשאין ברכת האחד מבורר מחבירו אבל כשברכת אחד מבורר כגון במ"מ וכן בפה"ג וכ"ש המוציא זה מוקדם לכל דבר חוץ מקדימת הפסוק:

5לפיכך היו לפניו מיני פירות וברכותיהם שוין ואין ביניהם מין ז' מקדים החביב ואם יש ביניהם מין ז' אפילו הוא חצי פרי מקדים לברך על מין ז' אע"פ שהב' שלם וחביב עליו ומ"מ אם שניהם מין ז' או שניהם אינם מין ז' מקדים השלם ואם א' חביב וא' שלם שלם עדיף ואם אין ברכותיהם שוין אפילו היה א' ממין ז' כגון צנון וזית אין כאן קדימה כלל ועכ"פ יברך על מין זה שהוא חביב עליו עכשיו (דבזה יוצא לכ"ע שהרי לרמב"ם לעולם אזלינן אחר החביב לו עכשיו ואפילו לרא"ש שמברך על איזה שירצה מ"מ הברירה בידו) ונ"ל דאם ברוב הפעמים הפ"ע חביב לו אף שעכשיו רוצה יוחר וחביב לו הפ"א יותר טוב שיקדים לברך על פה"ע (שהרי לבה"ג לעולם בפה"ע קודם שהיא מבוררת יותר מבפה"א וגם בחביב קיי"ל כרא"ש דאזלינן אחר רוב פעמים וכן אם הוא עכשיו חביב לו עכ"פ להרמב"ם זה הוי חביב ובהצטרף דעת בה"ג ראוי להקדים בורא פרי העץ):

6ופ"ז כשאחד מין ז' דאין לזה חשיבות רק מצד שהוא מין ז' וכיון שאינו יכול לפטור בברכתו מין הב' לא מקרי חשיבות כלל במה שיקדים לברך עליו כיון שגם על הב' צריך לברך (עיין מגן אברהם ס"ק ב') אבל בז' מינים גופא הכתובים בקרא כיון דהכתוב אקדמיה אנן נמי מקדמינן אע"פי שצריך לברך על שניהם:

7ולכן כיון שלא כלל הכתוב כל ז' מינים ביחד אלא שחלק לשנים דכתיב ארץ חטה ושעירה גפן תאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש והפסיק הכתוב בין רמון לזית והתחיל ארץ זית כו' להורות שמה שסמוך לארץ בתרא הוא חשוב יוחר ממה שמאוחר לארץ קמא ולכן זית קודם אפי' לתבשיל של שעורים אע"ג שברכתו הוא מבוררת שהיא במ"מ מ"מ קדימת הפסוק הוא מוקדם למעלה זו של מבוררת לבד וכיון דזית א' לארץ בתרא ושעורים הוא ב' לארץ קמא זית קודם וכ"ש שקודם לגפן ותאנה ורמון דאפילו תמרים שהוא דבש שהוא ב' לארץ בתרא קודם להם והא דקודם זית לגפן דוקא לענבים אבל יין קודם לזית אע"ג שהוא מוקדם בפסוק דחשיבות היין היא גדולה מאד וגם ברכתו מבוררת דוחה קדימת הפסוק אבל במ"מ אפילו משעורים דוחה מעלת היין שגם ברכת במ"מ היא מבוררת ועוד שמוקד' בפסוק (מש"כ המגן אברהם בשם הגהת לבוש וברכת במ"מ קודמין ליין ר"ל אפילו דשעורים ומש"כ וזית קודם לברכת במ"מ ר"ל דשעורים ומש"כ אך במ"מ לפי שהיא חשובה ר"ל אפילו דשעורים וכ"כ בהדיא בלבוש ולפי"ז מ"שכ בסדר המעלות במ"מ של חטין הוא ט"ס אלא צ"ל במ"מ ר"ל אפי" דשעורי') היה לפניו יין ותבשיל שעורים וזית צ"ע מה יעשה דהא יין קודם לזית ושעורים קודמין ליין וזית קודם לשעורים ונ"ל שיסלק אחד מן השולחן (כדאית' בסי' קס"ח סעי' ה'):

8קדימת הפסוק הוא קודם לכל ואחריו ברכה מבוררת שהחשיבות הוא מחמת הברכה ואחריו מעלת מין ז' ואחריו מעלת שלם ואחריו מעלת חביב נמצא סדר המעלות המוציא. במ"מ אפי' מתבשיל של שעורים או שבולת שועל ושיפון שהם ג"כ מין שעורים. בפה"ג. זית. במ"מ של שעורים תמרים. ענבים. תאנה. רמון. בפ"הא ובפה"ע קודמין לשהכל בפ"הע ובפ"הא אזלינן בתר החביב אפילו בצנון וזית. ברכותיהן שוין אזלינן בתר מין ז' והמוקדם בפסוק מוקדם לברכה. שניהם אינן מין ז' אזלינן בתר החביב. ברכת אכילה ושתיה קודמין לברכת ריח. ברכת אשר יצר קודם לכל הברכות שהיא תדיר (מגן אברהם ססי' קע"ה) תבשיל של חטים קודם לשעורים. שעורים ודגן או שבולת שועל שעורים קודמין דכתי' בהדיא בקרא. שבולת שועל ודגן נ"ל דשבולת שועל קודם (דאפילו לענין כלאים הם מין שעורים משא"כ דגן שהוא שיפון דהוי כלאים בשעורים כדאיתא ריש כלאים). אבל דבר שטעון ברכה א' מעין שלש וגם דבר שצריך לברך בנ"ר דדינו שאין ברכה א' מעין שלש פוטרת בנ"ר כמבואר בכלל נ' מברך תחלה ברכה א' מעין שלש ואח"כ בנ"ר כדמשמע במגן אברהם סי' ר"ב ס"ק כ"ו:

9הא דיש מעלה למין ז' דוקא כשכבר נגמר פריו אבל כ"ז שלא נגמר הפרי אין לו דין קדימה דלא משתבח קרא במידי דלא חזי (מגן אברהם) ולכן אלו זיתים הכבושים שבמדינתינו שקורין (אילאווקעש) שכמדומה שהם לא נגמר פריין אין להם קדימה כן נ"ל. וכן הכוסס חטים אין בו קדימה:

10כשמקדש בשבת על היין צריך לכסות הפת כדי שלא יראה בושתו וה"ה בשחרית כשאוכל מיני מזונות: