חיי אדם ט

1דין ברכת התורה (סי' מ"ו) כתיב כי שם ה' אקרא הבו גודל כו' קבלו חז"ל שהיא מצות עשה לברך ברכת התורה לפניה ותקנו ב' ברכות א' ברכת א"ק שהיא ברכת המצות וא' ברכת הודאה שהיא אשר בחר בנו כו' וי"א דהערב נא הוא סיום ברכת אשר קדשנו וא"כ י"ל והערב בו"או וי"א שהיא ברכה בפ"ע וא"כ י"ל הערב וגם יש לענות לפ"ז אמן אחר לעסוק בד"ת ומנהגנו שלא לענות אמן אחר לעסוק בד"ת וגם אומרים והערב בו"או אך בכוונות כ' שהאר"י נהג לענות אמן בינתים

2צריך מאד ליזהר בברכה זו שלא ללמוד עד שיברך ויברך אותה בשמחה גדולה דמצינו שאחז"ל על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי ואחז"ל שדבר זה נשאל לנביאים על מה אבדה הארץ שישראל היו עוסקי' בתורה ומצינו שכל זמן שהיו עוסקים בתורה ויתר הקב"ה על עונותיהם ולכן לא ידעו על מה אבדו והקב"ה הבוחן לבבות ידע כי אע"פ שהיו עוסקים בתורה לא היו עוסקים לשם לימוד התורה אלא כמו שלומדין שאר חכמות ולכן לא ברכו ברכת התורה שלא היה התורה חשובה בעיניהם ולכן לא הגונה ולכן צריך ליזהר מאד וליתן הודאה על שבחר בנו ונתן לנו כלו חמדתו:

3ולכן נכון לברך בה"ת תיכף אחר יה"ר קודם לעולם יהא אדם דכיון שאנו נוהגין לומר פסוק שמע ישראל ומכוונים כקורא בתורה כדי שיאמר כסדר ברכות של ק"ש קודם לק"ש וא"כ אסור לאומרו קודם ברה"ת (כ"כ הגר"א שנכון לאומרו כאן) או כמו שנוהגין עכשיו לברך תיכף אחר אלקי נשמה:

4תיכף אחר בה"ת צ"ל איזה פסוקים דאם הפסיק בין הברכה ללימוד צריך לחזור ולברך ולכן נוהגין לומר ברכת כהנים ומשנת אלו דברים כו' (אף דבש"ע כ' רק דנכון שלא להפסיק כבר הכריע הב"ח ופ"ח וביאורי הגר"א דדינא הוא ודבריהם נכונים מאד):

5לא בירך עד שהתפלל וכבר אמר אהבה רבה אם למד מיד אחר התפלה אפילו מעט לשם מצות לימוד עלתה לו אהבה רבה במקום בה"ת אבל לא למד מיד בלא שום הפסק אע"ג שאמר כבר ק"ש ותפלה ואשרי כיון שאינו אומר לשם תורה א"כ צריך לברך אח"כ ברכת התורה (הסכמת אחרונים ועיין א"ר):

6אם קראוהו לעלות לתורה קודם שבירך בה"ת אם אפשר לו לברך קודם שיעלה יברך ויאמר אף רק פסוק אחד לבד לשם לימוד ויחזור ויברך בתורה ואם לא בירך מקודם אזי נפטר מברכת אשר בחר בנו ויאמר אח"כ ברכת אשר קדשנו כו' והערב נא (סי' קל"ט):

7הישן ביום שינת קבע על מטתו נהגו שלא לברך אבל כל האחרונים כתבו דצריך לברך (א"ר בשם ראשונים ואחרונים ופ"ח בסי' מ"ו מ"ז וכ"כ הגר"א) אבל שינת עראי על ידיו ואחר מרחץ ובית הכסא אין צריך לברך

8ספק אם בירך חוזר ומברך דס' דאורייתא לחומרא (ובתשובת שאגת אריה סי' כ"ה כתב דלא יברך רק ברכה אחת והוא אשר בחר בנו כו' שהיא מעולה שבברכות):

9הניעור כל הלילה א"צ לברך כל זמן שלא ישן (פ"ח סי' מ"ו ובאורי הגר"א) ואם יכול לשמוע מאחר להוציא מהיות טוב כו':

10מותר להרהר בד"ת קודם שיברך דהרהור לאו כדבור דמי וכן מותר לפסוק דין בלא נתינת טעם דהוי כהרהור (והגר"א הניח בצ"ע ודעתו נוטה לברך גם המהרהר בדברי תורה וכ"ש כשפוסק דין ועיין בנ"א):

11אסור לכתוב ד"ת עד שיברך וצ"ל משום דדרך הכותב להוציא מפיו מה שכותב וכ"ש בכותב ס"ת תפילין ומזוזה דחייב להוציא מפיו ושמא יוציא מפיו בלא כוונה אבל המעתיק ספרים בשכר ואין כונתו כלל להבין מה שכותב א"צ לברך (ט"ז מ"א):