חלקת מחוקק סג

1מותר לבעול בתולה בשבת . בא"ח סי' ר"פ כתב ואין בו משום חובל ולא משום צער לה:

2אפי' היא קטנה . בפ"ק דכתובו' כתב הרא"ש בטעם שהחמירו חומר' יתירה זו משום שמא נתערב דם נדה בתוך דם בתולים אבל בפ' תינוקת לא כ"כ ע"ש:

3גומר כדרכו . לאפוקי מדעת הראב"ד שכתב ממתין עד שימות עיין בי"ד בב"י סי' קצ"ג שהשיגו על הראב"ד הרשב"א והרא"ש:

4ואפילו בדקה ולא מצאה דם טמאה . ודוק' שגמר ביאתו אבל אם לא עשה רק העראה ופירש ולא ראתה דם יש מקילים כמבואר בי"ד סימן קצ"ג:

5ולא תתחיל למנות עד יום ה' כצ"ל . וכן הוא בי"ד סי' קצ"ג:

6אסור לו לישן על מטתה . בי"ד סי' קצ"ה סעיף ה' פסק דאפילו לישב על מטתה המיוחד לה אפי' שלא בפניה אסור ונקט כאן לישן לרבותא דסיפא דבכלה אפי' לישן מותר:

7שאחר שמצא בתולים מברך . ולא שייך כאן עובר לעשייתו דמנא ידע דשמר' חוק בטהר' ומהרש"ל כתב דלא נהיגי לברך ברכה זו אפשר שטעמו דלא הוזכר' ברכה זו בתלמוד וגם הרי"ף והרמב"ם לא הזכירו ברכה זו ש"מ דלא ס"ל כה"ג לברך ברכה זו:

8דאין מברכין אות' בלא כוס . פסק זה תמוה דלמה תהיה ברכ' בתולים עדיפא מברכת אירוסין דא"צ כוס וכבר כתבתי בתחל' סי' ס"ח דלדברי הרמב"ם אין כוס מעכב אף בברכת נשואין וכ"ש בברכת בתולים וראיתי מי שכתב דהרב רבינו ירוחם שממנו הוציא הרב הגה זו טעה בהבנת דברי הרא"ש שהביא דברי הר"ן אחר שכ' דין ברכת בתולים והוא סבר מ"ש הרא"ש בשם הר"ן קאי אשלפניו ובאמת לא קאי רק אשלפני פניו הוא ברכת חתנים וכן הוא ברמזים ובטור סי' ס"ד: