חלקת מחוקק על איוב יא:ד

1על כן קנית חוצפה אף כלפי שמיא ותאמר זך לקחי כו' שערבת אל לבך לאמר אל קויך כי שלם אתה בתורה ומעשים טובים כי אמרת זך לקחי בלי פנית יוהרא וכיוצא רק תורתי לשמה וכן בר במעשה מעון ומפניה רעה במצות ולא לעיני בני אדם הרואים החיצוניות כי אם בעיניך אשר תראה ללבב ומי יתן ואמרת מה שיראה בעיני הוא כי זך לקחי כו' אך אתה ה' יודע בי יותר ממני כי אין לפניך שכחה ומאזני צדק בידך אך אמרת הייתי בעיניך כי אמרך כן לפני קונך הוא כאלו אמרת שיעות משפט כי לא אמרת שזך אתה בעיני עצמך רק שהוא יתברך יודע ולדעתו זך לקחך ובר במעשיך ועם כל זה מדכאך כאלו בפירוש אמרת שיודע שזכאי אתה ומעוות דינך והנה אין האשם עליך כי אם עלינו שלא התלנוך ועל כן גם על מרי שמיא התרוממת חלילה:

2(ג) או יאמר איך תאמר כי אין ה' עמך ושאם תחפוץ לריב עמו לא יענך והלא שתי מדות עמך שעליהם הוא יתברך מתרחק ממך ואיך יענך ה' אחד היותך דובר שקרים עד גדר כי בדיך מתים מתים יחרישו ודובר שקרים לא יכון לנגד עיניו כי דוברי שקר ירחקם מאד שהם הפך ענינו ותורתו וחותמו ואל זה יביט אל דוברי אמת כמאמר הכתוב שארית ישראל כו' ולא ידברו כזב כו'. ב' כי אתה לץ וידוע כי אין מייחד דבורו עם לצים ככתוב אצלנו על פסוק ולצים לצון חמדו להם שלא אמר חמדתם לכם כאומרו פתיים תאהבו פתי אך הוא כי שנואיו יתברך המה ולא ידבר בם לנוכח כי כת לצים אין רואים פני שכינה ועל כן אמר אליהם שלא יבעטו בתשובה על שמאסס ה' ולא ידבר בם כי אחר אומרו על הפתאים תשובו לתוכחתי כי הנה אביעה לכם רוחי ובזה יאמר כי איך יענך ה' ואתה מכת לצים כי ותלעג ומי יתן והיית שב אך אין אתה שב כי אין מכלים אותך שעל ידי כן תשוב כמאמר הרמב"ס ז"ל בהלכות תשובה שהמלעיג על דברי חכמים נמנעת התשובה ממנו כי אל חכמים לא ילך שיוכיחוהו וזה אחשוב בפסוק לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך וזה יאמר פה ואין מכלים שעל כן תשאר בשטותך: