חלקת מחוקק על איוב יב:כא

1והנה על מאמריו אלה חל עליו חובת ביאור ג' קושיות הנופלות בהם הלא המה אחד מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם שערבו אל לבם לרדוף אחרי בני ישראל בתוך הים ביבשה ולא נתנו אל לבם כי אין זה רק כח אלהי ישראל העושה נפלאות במצרים ואם כן לא לטובת מצרים אשר הכעיסוהו עשה אלהים ואם עבר עליהם רוח עועים כי רוח הקדים יבשה הים לא מחכמה חשבו כן כי אין לרוח טבעי לעשות כן ומה גם שיעור רב ואם יצוייר יהיה בו כח לא יתמיד וכרגע ישובו המים על מצרים. ב' כי אם טעם זקנים לקח הוא יתברך אל טענת מספר השנים מה ישיב על תוכחתו של השר על היותם בלתי ראוים. ג' כי אשר היה משגה אל יועצי פרעה והוליך יועצים שולל הדין עמו אך היות משגה את יתר העם לאבדם מה פשעם ומה חטאתם לזה אמר על האחד שופך בוז על נדיבים והוא כי הנה ישראל נצלו את מצרים כמצולה שאין בה דגים כי נוסף על ששאלו כלי כסף וכלי זהב ושמלות עוד הוסיפו המצריים להשאילם מעצמם עד שלא הניחו חפצים בבתיהם כי אם כמצולה כו' וזהו וישאילום כמו שאמרו ז"ל ואמר כי אחרי כן למען יחרצו לרדוף אחר ישראל שפך הוא יתברך בוז על הנדיבים ההם שהשאילום שיראה בעיניהם היותם לבוז בעיני עצמם ובעיני הכל איך נתנו מחמדיהם לשאר על ידם הוכו עפר מכות והיו להם לאויבים ולא נתנו אל לבם שלא ישיבום עוד ויהיו לבוז ולחרפה בעיני מעשה פתאים עשו זולת ההפסד על כן לבשו קנאה כי יחם לבבם וירדפו אחריהם ולא שמו נגד פניהם דבר מאש קנאתם וזהו שופך בוז כו' ועל השנית אמר ומזיח אפיקים רפה כי על ידי מה ששפך בוז על נדיבים התחזקו לרדוף אחרי בני ישראל ועל ידי כן מזיח אפיקים חזקים מליכנע בתשובה רפה ושבו עד ה' והוא מאז"ל ופרעה הקריב קרב לא נאמר אלא הקריב שהקריב לבן של ישראל לאביהם שבשמים וע"י כן זכו: