חלקת מחוקק על איוב טו:כ

1ומה הוא הדבר אשר החכמים ההם יגידו הלא הוא לומר אל יקנא לב איש בחטאים כי הלא כל ימי רשע הוא מתחולל והוא מה שכתוב אצלנו בביאור משלי כי אין קשה בעולם כקנות גיהנם כי אינו נקנה רק בעמל וכעס כי חיי צער יחיה וחייו אינם חיים כי הלא אם נפתה לבו על אשה לא ינום ולא יישן ויודד משנתו בנשף בערב יום באישון לילה הרבה כושל גם נפל במכשולות ופחתים ואם ימצאוהו השומרים הסובבים בעיר יכוהו פצעוהו ואם ירגיש בבואם יעלה שמים וירד תהומות ופתע ישבר כי יתחבא לברוח ובא אל הבית לעשות מעשהו ונשכו הנחש כי ישית עליו בעל האשה חרב נוקמת כי לא יחמול ביום נקם ולא ימלט מידו כי אם בשבר רגל או שבר יד ואם יחמול עליו ולא יכנו לא יבצר מלזעוק צעקות גדולות אל כל שכן קרוב ואח רחוק קהל גדול יבאו לראות כבלע הרשע הלז ויהיה לחרפה ולקלס לעיני כל רואיו ויהפך לאבל כנורו וההיקש בדבר לחומדי ממון לחתור בחשך בתים כי גם הוא יהיה בכל רע בתוך קהל ועדה ככל החזיון הזה וכן בכל מיני רשע כסל אשר יבחר עמל וכעס וקיקלון על כבודו כי ישנא בעיני אלהים ואדם כאופן כי למי אוי למי אבוי שכל ימיו מכאובים לירש גיהנם מה שאין כן לנוחלי גן עדן כי בשובה ונחת בביתו ובחומותיו דורש טוב ודובר שלום שמח בחלקו עובד את ה' כפי יכלתו בטוב לב שלאנן ושלו נוחל עוצם הבא. ונבא אל הענין אמר אל תקנא באיש רשע כי זולת גיהנם גם פה כל ימיו מכאובים כי כל ימי רשע הוא מתחולל כמדובר ושמא תאמר הלא גם אנכי לא קנאתי כי אם באיש עריץ בהון רב שלו בביתו ורענן בהיכלו הנה גם זה רבה דאגתו כי מרבה נכסים מרבה דאגה כי כל מספר שנים אשר נצפנו מן השמים לעריץ ההוא חיי צער יחיה: