חלקת מחוקק על איוב כג:יג

1והוא באחד כו'. אחרי אומרו שתמה על היסורין ודחה טעם היותו לנסיון ראה והנה אפשר להשיב לו ב' טעמים אחד לומר הלא אתה בפיך אמרת וה' לקח שכשהוא יתברך פועל דין נמלך בבית דינו כי וה' הוא ובית דינו ואם כן אם היתה טענה לזכותך היו אומרים אותה לפניו ועוד מענה ב' והיא כי כל נפש ורוח כל בשר איש יש לה חוק וגבול להשגת עלייתה כי על כן הצדיק מתגלגל עד השיגו אל שלמות הראוי לנפשו לפי בחינתה ובכן אולי להשלים חוקך לבל תצטרך להתגלגל הוצרכו יסורין אלו על כן על הטענה האחד אמר והוא באחד כו' לומר טענת מה שוה' הוא ובית דינו אינה טענה כי הלא מה שהוא נמלך בבית דינו אינו אחר אצלו כי אם והוא באחד כי בית דינו והוא אחד הם בלי פירוד חלילה נמצא נמלך במי שהוא אחד עמו ועל כן אין טענה לומר למה בית דינו לא טענו לזכות כי מי ישיבנו כי לא יש מי ישיב כי הכל אחד ועוד כי איך ישיב הבית דין כיון שמעת שנפשו אותה מיד ויעש ואין אחר מעשה כלום וכי מתי ישובו והרי המעשה דבק ברצון. או יתכן יאמר מעין זה על הטענה הראשונה ואם מה שיסורין קשים באו עלי הוא כי עמו יתברך מדת הדין וקטרגה על כל הטובה ומצאה לי חטא מה ולא ממדת רחמים הוא זה אך מצאתי חן בעיניו הנה לא כן הוא כי הלא והוא באחד כלומר אין הוא יתברך עם מדת הדין כמי שהוא עם אחר לומר והוא באחר כי אם והוא באחד שלא יתפרדו חלילה כי אם שתי הבחינות אחת הן כי האחת היכל ומושב לאחרת הפנימי מתייחס לנפש בערך השני והוא באחד בתוך מי שהוא עמו אחד ולא כבחינת גוף האדם עם נפשו בו שגם בהתחברם נפרדו האיכות חלילה ובזה מי ישיבנו והראיה כי הנה כאשר נפשו הוא הפנימיות אותה ויעש החיצון: