חלקת מחוקק על איוב לו:כח

1אך אשר יזלו שחקים ממים העליונים שהוא אשר יזלו שחקים זה לא אדבר בו שאין זה רק לישראל שפותח להם הוא יתברך כשהם צדיקים וזהו ירעפו עלי אדם הם ישראל הקרויים אדם כשהם רב באיכות ובאחדות וזה אמר רב לשון יחיד:

2(כז) או יהיה ענין המשך הכתובים להודיע ולהורות השגחתו יתברך הארץ הלזו בגבורות גשמיו וזה בהכחיש דעת המייחסים הנהגת העולם אל הוברי השמים וגשם מטר אל הטבע באמרם כי העבים הם העולים וניתכים ונעשים טיפין והן הם הגשמים אך כמה רחוקה דעת זה מתורת ה' תמימה האומרת יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים כו' ואומרת למטר השמים תשתה מים וכשהוא אמור אצל עונש נאמר ועצר את השמים ולא יהיה מטר מן הנביאים כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים כו'. והנה בא לנתוץ ולנתוש הסברא הנפסדת ההיא ולהכריח כי הכל בהשגחתו יתברך והוא כי הנה סתירת הסברא ההיא תהיה מכמה טעמים אחד שאם כן הוא שהמטר טבעי שהוא התכת העבים אם כן למה ימנעו רביבים מחשכת מים עבי שחקים אשר יראה הרואה אותם תחת השמים מלאים מים ועל הארץ לא יריקו ואם בטבע הוא שוימסו העבים למה מטר לא נתך ארצה כי יהיו נשיאים ורוח וגשם אין. ב' כי מה שאמרו רבותינו ז"ל מנפלאות אל כי אדם כובר בכברה והגרגרים מתערבים והמטר יורד מן השמים לארץ ואין הטיפים מתערבין זה עם זה והנה אם היה המטר התכת העב איך ירדו טיפין בלתי מתערבים כי אין דרך דבר לח הניתך עצמותו ליחלק לטיפין ולבלתי התערב ואדרבא ישפך ויעשה קילוח אחד ומה גם שיבאו שיעור כל הטיפות זו כזו. ג' כי הלא פעם ימטר על עיר אחת ועל עיר אחת לא ימטיר ואם הוא שלא בהשגחה אלהית רק על ידי טבע האדים הנמוסים מי הגיד אל העב איה מקום כבוד אשר יחייב מזלו להמטיר בו היום שילך שם העב להתיך עצמו ולא על מקום זולתו וההיקש בכל עיר ועיר בעת רצון כוכבו להיות שם מטר כי לא עב בינות הוא ואין המזל נותן לדומם דעת. ד' כי הלא אחר מפרשי עב יפרוש עליו השמש ויטהרו העבים וילכו למו עד קצות הארץ ואם התכת העב הוא המטר מי לנו מתיך גדול מהשמש ואם כן אדרבה בפרוש על העב שמש הלא יתיכנה במקומו קל מהרה ואיך אדרבה יתפזרו וילכו אל מקום אחר. ה' כי הלא נראה יתקדרו שמים בעבים ותבא עליהם השמש ואינם ועל ידי שועת עניים שיתפללו לה' יתן מטר על פני ארץ ישובו העבים למקומם וימטיר עליהם מטר ואם הגשם הוא בטבע ולא בהשגחה מה היה לעב שלא הופשר בפעם הראשון וילך הלוך עד עבור תפלה וישוב למקומו ויתך אחרי כן על כן אין ספק כי הסברא ההיא אין לה שחר כי אם שהכל הוא מאתו ובידו יתברך והוא המשגיח ומפליא לעשות הוא הנותן כח בעב לקבל המים בתוכו כבתוך נוד והוא המריק על הארץ עיר ועיר מדינה ומדינה ככתבה בספר כתב על כל עיר ממלכה וממלכה בשעת הכובר אשר לכל אחד לפניו יתברך והן כל אלה דברי אליהוא על פי חמשת קושיות אשר על הדעת הנפסד ההוא ויביאם אחד אחד ובראשון החל ואמר כי יגרע נטפי מים כו' לומר מאשר יגרע וימנע נטפי מים שיש נשיאים וגשם אין ולא ימסו ויטיפו מיד על הארץ בטבעו מזה אני גוזר כי יזוקו מן השמים מטר לאדו אך לא שהאד עצמו ימס והוא המטר:

3(כח) ועל הטעם השני אמר אשר יזלו שחקים כו' לומר הנה אשר יזלו שחקים למעלה הוא ממש אשר ירעפו עלי אדם רב כי לא ישתנו הטיפין ולא יתערבו טפה עם טפה עם היות המרחק גדול מן שחקים עד עפר ארץ כ"א כמו שהם כאשר יזלו שחקים כך הם כאשר ירעפו למטה ולא אמר על הארץ כי אם עלי אדם רב כלומר כי זה דבר נרגש בהמטיר על האדם עצמו זולת הראיה: