חידושי הרי"מ על התורה, נשא

2במדרש דומה דודי לצבי כו' החרכים מבין אצבעותיהם של כהנים. פי' כי השי"ת ברא את עולמו כדמותן של עולמות העליונים כידוע ובהתנהגות התחתונים כן נתן להם שפע ברכה וזה פי' כה תברכו שיהי' הדמיון כמו בשמים וכאשר יכוונים לבררה העליונה מעורר הכוונה גם בשמים ברכה פי' כוונה כתבתי במ"א לשון פותח כיוון מלשון חלון שמכוון הסתכלות רק לכאן ע"ש וזה שכ' שע"י סדר הכהנים מעוררים בשמים הברכה כנ"ל וזה שכ' חז"ל פתחו לי כחודו של מחט כי הפתיחה בבחינת לי כנודע וכפי העבודה נפתחין פתחי י' שערי צדק כי הכל א' בדו"ר שער יה' הם שערי צדק עצמם ואף שמקומם יותר גבוהה כי הסוף קשור בהתחלה וכתיב ראשית חכמה יראת ד' זה שכתבו כה תברכו שיהי' הברכה בבחי' כה כמ"ש בזוה"ק וממילא מושכין הברכה אל בתי' כה. את בנ"י פי' עם ועל ידי' היינו על ידי עין טובה. טוב עין הוא יבורך שע"י שמשגיח בטוב עי"ז הוא מעורר חסד וחן מקח על מקחו ומעורר חן אשה על בעלה:

3אמור להם כו' כי כשסדר הכוונה לש"ש ממילא כשמברך על כוונה זו נק' כה תברכו ושמו שמי:

4במדרש נשא. ר"מ אומר באותו יום דכ' ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו כו' א' בפה וא' בלב כו' נטעך תשגשגי כו' ואינו מובן כלל. שכל זכות ישראל באמירת נעשה ונשמע יהי' בשקר ח"ו. גם מה פיתוי להשי"ת. ובעזה"י הבנתי מעט בידוע שאדם הישראלי צריך להיות מרכבה להשכינה בפרטיות הדיבור שהוא מדת מלכות שהוא עולם העשי' בדרך כלל וכן הקול שהוא ת"ת שהוא עולם היצירה וכן ההבל שהוא בינה שהוא עולם הבריאה וכן המחשבה שהוא עולם האצילות יהי' האדם נקי שיהי' תמיד לפני השי"ת וכשידבר בתורה מיחד במחשבה את הקול וההבל והדיבור וגורם יחוד גדול בכל העולמות וכבר כ' במ"א כי בכל אדם ובכל ההווה שבעולם יש ניצוץ קדוש כידוע ויש המשכה דקה עד עולם האצילות שהוא דבוק להשי"ת כנודע מס' הקדושים ובמ"א והלשון הוא המחבר המחשבה והקול והדיבור כידוע. וכזב נקרא הפסק כמו מים המכזבים מימי' שהוא נפסק ונקרא כזב הואיל ואינו של קיימא שנשתנה מכמות שהי' שאמת הוא שאין הפסק מתחלתו ועד סופו אמת וכמ"ש במ"א ולכך נקרא אמת א' ראשון שבאותיות ומ' האמצע ות' בסוף סוף האותיות ומה שנפסוק ממה שהי' נק' כזב. ופי' הענין שבאמת בעולמות אלו שהם עשי' יצירה ובריאה הי' נקיים ולכך עשו כדיבורם הדבר הגדול הזה שהקדם נעשה לנשמע שבדיבור שהוא כלל הג' עולמות הנ"ל הי' מרכבה לשכינה באמת אולם בלשונם שהוא מקום חיבור המחשבה עם הדיבור שהוא מקום הגבוהה מאוד ושם לא הי' נקיים שאין דבר זה קטן להיות מכיוון להשי"ת שהוא גבוהה מעל גבוהה. והיינו ויפתוהו בפיהם שבפיהם הי' נכונים מאד מאד עם שגרם נ"ר להשי"ת כנ"ל ובלשונם שהוא החיבור הגדול כנ"ל יכזבו שם נפסק החיבור כנ"ל וממילא לשם לא נכון עמו היינו הלב שהוא מדת מלכות כנודע לא נכון עמו על השי"ת שהוא גבוהה כנ"ל הואיל שהוא במקום האצילות כנ"ל הי' הפסק במקום האצילות כנ"ל הי' הפסק והיינו ביום נטעך תשגשגי שיום ע"ש האור כידוע והמים נקראים יום ויום הנטיעה שהוא מקום הדביקות העולמות בהש"י ממש הוא שהוא האצילות שם הי' סוגים כנ"ל וזה עצמו עניין הקדמת נעשה לנשמע וזה באמת שבח גדול שאף שלא הי' כ"כ כנ"ל מ"מ בעשי' הי' מרכבה לשכינה כנ"ל ולפענ"ד נכון בעזהי"ת:

5וזה שכתבו חכז"ל כתפוח שפריו קודם לעליו שידוע שמלכות סופו נעוץ בתחלתו סוף מעשה במחשבה תחילה שעיקר הבריאה הי' על מלכות אף שהוא סוף כידוע. וזה עיקר הפרי ובאמת צריך להיות כסדר שעלה יהי' קודם לפרי כמו כן יהי' התיקון עד עולם העשי' ועתה שתקנו אולם העשי' מקודם נקרא פריו קודם לעליו. ובאמת אין חידוש שקודם קבלת התורה לא הי' בנקל כמו עתה שבקבלת התורה לישראל ניתן דביקות ויחוד זה להשי"ת ומקודם לא הי' ידוע יחוד לזה שיוכל אדם לחבר אל הקדושה. וזה נראה לע"ד פי' הש"ס בשעה שעלה משה למרום קטרגו כל המלאכים אמר הש"י החזר להם תשובה והשיב משה מתירא אני שלא אשרוף בהבל שבפיהם. והשיב הש"י אחוז בכסא הכבוד והחזיר כו' והחזיר להם שאין בהם קנאה ויצה"ר כו' ע"ש ואינו מובן תשובת מרע"ה מתירא אני שהי' לו לעשות ציווי השי"ת להחזיר להם תשובה כי אין יראה אחרת גם אחוז בכס"כ אינו מובן. ולע"ד נ"ל עד"פ שבאמת טענת המלאכים ליתן להם התורה אף שבאמת אין להם קנאה ויצה"ר כו' כנ"ל כתשובת הרדב"ז ז"ל שבאמת יש לתורה פי' אחר ע"ש ידוע שכל התורה שמותיו של הקב"ה ולמלאכים הי' באמת עפ"י פי' אתר הסודות שבה ע"ש ולכך ירא משרע"ה למעט סודות התורה ח"ו וליטול לנו שיהי' עפ"י פי' הפשוט ואף שבאמת להיפוך מה שאדם בעוה"ז השפל מתקן ודבוק בעולמות עליונים בהשי"ת ומחבר פי' הפשוט עם הסוד באמת יותר נ"ר להשי"ת וזה הי' עיקר הבריאה. אך כנ"ל שקודם קבה"ת לא הי' ידוע חיבור זה כנ"ל והיינו שהשיב הקב"ה אחוז בכס"כ והחזיר להם תשובה היינו שזה הראה לו שיכול כל האדם להיות דבוק בהשי"ת כמו שהוא בעולם השפל ונאחז שם והחזיר התשובה כמו פי' הפשוט והי' באמת יחוד גדול וקדוש כמו שצריך להיות ולכך נעשים כלם אוהבים למרע"ה ונתנו לו מתנות שכמו שהי' עתה גם עי"ז יש שפע לישראל שזה עיקר המכוון ומקודם קבה"ת לא ידעו גם המלאכים מזה כנ"ל. וזה ג"כ לע"ד מה שכ' בש"ס כשעלה משרע"ה למרום כו' אמר השי"ת אין שלום בעירך כו' כלום יש עבד שנותן שלום לרבו הי' לך לעזרני כו' יגדל נא כו' וע"ש ואינו מובן ולהנ"ל נראה כי באמת שייך עזר מכנס"י שכ' אעשה לו עזר כנגדו כו' ומבשרי אחזה אלוקי כו' כנודע וזה ענין איתערותא דלתתא שעי"ז יש ע"ד ג"כ אך שקודם קבה"ת לא הי' ענין זה שזה עצמו ענין קבה"ת שנתן לישראל שיהי' סגולתו וכמ"ש והייתם לי סגולה וזה למדו השי"ת וזה השלום שיש למטה כמו למעלה ולכך נקרא שלימות כנס"י כמו השי"ת כמ"ש במ"א. וזה ג"כ שבת שנקרא שלום כמ"ש בזוה"ק וזה נראה פי' שבתותי וכן משחז"ל אם משמרין ב' שבתות שהם שלימות קב"ה ושלימות כנס"י ונקרא ב' שבתות כנ"ל. ובמ"א נאריך בסיעתא דשמיא. ולכך אמר תיכף ועתה יגדל נא שזה התעוררת כנס"י להשי"ת כנודע:

6וישב משה את דברי העם כו' פרש"י ז"ל למדך תורה ד"א שלא יאמר הואיל ויודע מי ששלחני כו' נ"ל פי' דרך ארץ קדמה לתורה הפי' ד"א הוא איתערותא דלתתא שנקרא ארץ כידוע כמו שאחכז"ל שרצתה לעשות רצון קונה שמקדים מ"נ ואח"כ מ"ד כסידור הראוי להוליד בן כידוע מדברי הזוה"ק תזריע וזה שיהי' צריך לימוד קודם לקבה"ת ולכך השיב אף שיודע השי"ת מ"מ ע"י התשובה הי' מ"נ כנודע שכן הוא הבריאה להיות נ"ר מזה אף שהכל מד' והכל לד' מ"מ כן הי' רצונו ית' כידוע. ולכך השיב אל יהרסו וכפל ושנה בתורה זה נראה שהוא לברר בישראל שאינם ראויים לקבה"ת רק שהשי"ת חונן ברחמי' וחסדי' המרובים שאם יעלו מעצמם ע"י שיסברו שראויים לכך שאם ברור בעיני האדם שרק מהשי"ת אינו קופץ לעלות ממה שנותנים לו וזה פי' יהרסו אל ד' לעלות ולראות שעי"ז מהרסין אל ד' שאין אני והוא יכולין לדור. ונפל ממנו רב שהוא משפיל גאים ומגביה שפלים כנודע: