חידושי הרי"מ על התורה, פרקי אבות ב

1כל שהוא תפארת לעושי' כו' פשוט כי יהי' כוונתו לטובה לאפוקי שיהי' תוכו לא טוב כמו שנראה מבחוץ ח"ו וגם לאחרים יהי' נראה טוב כי על בינתך אל תשען. והאדם נוגע ואינו רואה חובה לעצמו והשוחד יעור. ולזאת צריך לראות שיהי' נראה יפה גם בעיני אחרים:

2והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה כו' וי"ל כי אף שלמצוה גדולה אפשר יש שכר יותר אבל בהבנת הענין כי אין הקב"ה עושה קנאה כו' ונמצא כל אחד כפי יגיעו נוטל וכל המצוה כפי היגיעה והשלימות רצון העושה ואף כי עצם השכר המצוה גדולה גדול אבל עדיין אין אדם שעושה המצוה קטנה כ"כ בטוב משיג שכרה הגבוה ואחר השכר הגבוה יש הפרש בין קטנות המצוה וגדולות כו' ובמ"א כ' בזה דברים נפלאים בעזה"י:

3יפה ת"ת עם ד"א שיגיעת שניהם משכחת עון כו' במ"א הארכנו וכלל דברנו כי זה אחר החטא וז"ש משכחת עון. אבל אם לא הי' חוטא כלל הי' מקבל עליו עול תורה וע"ז אי' לקמן שמעבירין עול ד"א ע"ש גם י"ל שאינו סתירה כי יפה כן וכמו במקום שבע"ת עומדין כו' וזה יותר פאר. אבל בלא עון תורה אינו צריך לסדר הזה כנ"ל:

4הוו זהירין ברשות פרשנו בדבר הרשות כד' הרמב"ן ז"ל קדושים כו' ובשעת הנאתן השוחד יעור ונראה שכוונתו לשמים והוא שקר וצריך יותר שמירה מדבר איסור שנבדל ממנו כנ"ל:

5הוו זהירין ברשות היינו דבר הרשות שזה צריך שמירה גדולה כי היצה"ר מסתיר בתאוות האדם אכילה ושתי' כו' שיהי' נראה כמעורב בתוך הקדושה ונראין כאוהבין היינו שמדובקין בהקדושה ובאמת שאין מקרבין עצמן להקדושה רק לצורך עצמן לגנוב. שנתדבק האדם בהתאוות וכמ"ש בס' כתר ש"ט על ק"ק שחיטתן בצפון ע"ש והוא כנ"ל:

6דע מה למעלה ממך כי האדם מעלה במעשיו כל סדר העליות העולמות גם הפי' דע ממך מה שלמעלה כמ"ש מבשרי אחזה אלוקי כי האדם השלם יכול ליקח מוסר מעצם נפשו. בראותו שחרה לו על המכעיס אותו מי שעשה לו טובה ואינו מכיר בטובו וכדומה הרבה כפי זה יבין הדרך להכיר טובת הבורא ית"ש שגם למעלה בוודאי כך הוא כמ"ש רז"ל הקריבהו נא לפחתך כו' גם הפי' כי הלימוד ד' לידע סודות התורה אם הוא בדרך חקירה בלבד אינו כלום אבל אם בא ע"י עבודת האדם הוא טוב:

7ואל תאמין בעצמך עד יום מותך לכאו' מיותר ודוחק לומר כי ביום מותו מותר להאמין שיצה"ר הוסר ממנו:

8ואל תדין כו' שלא ירד להתבונן בדבר שנראה גרוע ממנו כי א"י ענינו ואם הי' מסתירין לו כיוצא בזה אם הי' טוב ממנו:

9ולא כל המרבה בסחורה מחכים. ולדעתי הוא מקצתן מחכימין גם מאי קמ"ל וי"ל מרבה בסחורה אף בתורה שרוצה להמשיך מרחוק כמ"ד ממרחק תביא לחמה וז"ש הרע"ב ולא מעבר לים כמ"ש בעבר הנהר ישבו כו' והבן היטב כ"ז:

10ואל תעש תפלתך קבע כו' י"ל תפלתך דוקא רק עיקר תחנונים יהי' לצורך המקום והבן:

11היום קצר פרשנו כי העבודה המיועדת לכל רגע היום קצר ומצומצם עשי' לכך צריך להיות זריז. ולשון הרע"ב קשה שאין עליך המלאכה לגמור כדלקמן:

12הוי זהיר במצוה קלה כו' שאינך יודע מתן שכרן כו' לפע"ד להמשיל משל המסדד חפצים זע"ז עד אלפים ורבבות כל שלמעלה יותר חשוב ואם רוצה להגביהם לפעמים נוטל הסולם ועולה ומגביה מה שלמעלה שהיא עיקר החשיבות ולפעמים ע"י שמניח מתחת דבר מה ומגביה התחתון נמצא זה מגביה למה שלמעלה ואח"כ יותר ויותר עד שלמעלה עליות גדולות כמו במצוה גדולה וגבוה בעצם וזה פי' תרי"ג מצוות התלויים בה וזה פי' מצוה גוררת מצוה רק ההפרש בעצם שחשוב וגבוה יותר אבל כלם אחת והמשל הזה נוקב ויורד. והמשכיל יכול לתרץ בזה כמה ענינים:

13יפה ת"ת עם ד"א שיגיעת שניהם משכחת עון. יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה אשר ברא עולמו בחסד וברחמים והכין הדרך לפני האדם להיות הבחירה בידו והיא כדי לתקן העירוב כידוע והנה זה מבחי' עה"ד טו"ר ונק' ד"א תורה שבע"פ קרינן לה שבא עפ"י שכל האדם ומידותיו ות"ת הוא עץ החיים וע"ז אנו מברכין אשר נתן לנו תורתו היינו שבכתב וחיי עולם נטע בתוכינו היינו החיות תוך ההעלם שעש"ז נקרא ג"כ עולם כידוע כדי שיהי' הרגשה תוך ההעלם ג"כ וזה נטע בתוכינו ע"י מעשינו עם השכל עצמינו וגם זה מהשי"ת כנודע וזה עיקר הת"ת להיות היראה ופחד מהשי"ת כמו שהוא נסתר וזה ירא שמים בסתר ובגלוי וזה יפה ת"ת עם ד"א שיגיעת שניהם היינו יגיעת חיבור שניהם שזהו עיקר יגיעת האדם בעוה"ז משכחת עון כי הוא תקנת עוונות ובירור הקדושה וזהו ענין סור מרע כנודע וכל תורה שאין עמה מלאכה היינו שאין מכניס אור התורה בעניני מעשיו א"כ אין תיקון העשי' והאדם הוא תוך הטבע והעשי' והאיך יהי' קיום לעד בהתורה וזה עיקר המצוות שמחברין אור התורה בהציווי במעשה המצוה ולכן אם אין מלאכה שהיא מלאכת ו' ימי המעשה עבודת כו' סופה בטלה וגוררת עון כי כפי גדלות האדם מתגברים עליו המחטיאים כנודע והבן כ"ז:

14אם למדת תורה הרבה כו' כתיב יברכך כו' וישמרך כו' שלפי הברכה צריך יותר שמירה וכ' יש עושר שמור כו' לרעתו כעשרו של קרח אם הפי' וודאי ג"כ בדעת אם אדם נשאר דל ואביון ותאב לכל דבר אחר כל העשירות זה טוב. אבל שח"ו ע"י העשירות והרבה ידיעות מתגאה ח"ו ומתרשל עי"ז בעבודה רבה כמקודם סופה לבטל מעוני ולהיפך טוב המקיים כו' אף בעוני שאין יודע מה יעבוד בתפלות ובקשות והכנעות סופו לקיים בעושר והבן: