עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryחידושי הרי"מ על התורה

חידושי הרי"מ על התורה, פרשת שקלים

חידושי הרי"מ על התורה · Chiddushei HaRim on Torah, Shekalim

Open in the reader →

5משפטים שקלים תרכ"ט ווארשא לקוטים בקיצור ע"ד לאלקסנדר.

6בדברי הרע"מ ז"ל על מחצית השקל אבנא למשקל וכו' דאי' עשרים גרה השקל וכו' ובעזרת האל ית' להבין מעט מזעיר דורש חכמה תתאה ועילאי כנודע ובחי' חכמה תתאי יראת ד' הוא חכמה היינו שאף שאין אדם יודע כלום עדיין יש לו לידע כי הקב"ה מלך עולמים וכמ"ש בזוה"ק בר"מ פ' וארא. בחי' כלל קודם הפרט ע"ש וזה חכמה הבאה ממה שאינו יודע כלום וע"ז שפל בעצמו וזה דלית לי' מגרמי' כלום. כלומר שכל מה דאית ליה רק בחי' הכנעה שיודע שאין לו כלום. ומזה יש לו. והכלל כי כתיב מאין תמצא וזה על חכמה עלאי הבאה מאין מופלא ומכוסה כנודע. אמנם גם חכמה תתאי באה מאין כמ"ש והיינו שזה האין מצד הגדלות שאין נתפס בו השגה. וזה באמת אין שיודע שאין לו כלום וזה כלל הדברים וצריכין ביאור רחב לכל א' לפום שעורין דלבי'. וזה כעין שכ' הבעש"ט פי' הלוואי אותי עזבו עי"ז ותורתי שמרו שמבין אין בו השגה וז"ש בזוה"ק בר"מ וארא כללי קדמאי שאין כלום והוא הביטול שבהתחלה הוא רק נקודה כנודע ואח"כ שדורש וחוקר כמ"ש דע את אלקי אביך בחי' פשט ע"ש אח"כ ועבדהו להבטל ולידע כי עדיין אין בו השגה. והודעה זו באה מכח שהבין והכיר שכן הוא שאין בו השגה וזה יו"ד מלאה שהיו"ד הוא חכמה וב' חכמות נק' עילאי ותתאי. והם ב' היודין שבב' שמות הקדושים כאשרי יוסף. כנודע. והענין שהתחלת יו"ד הוא רק נקודה ואחר כל עליות ג"כ נעשית נקודה כנודע כמ"ש במ"א בצירוף ב' היודין היינו האדם השלם כראוי שתיקן כל במדת הנ"ל ונק' בריח התיכון נק' עמודא דאמצעיתא ונאמר עליו עשרים גרה דא יו"ד מליאה. כלומר שנשאר יו"ד מהתורה נעלמת תוך היו"ד במילואה. פי' כי היו"ד הראשונה בעצמותה הוא יו"ד ע"י שאין בה השגה אבל יו"ד התחתונה בא ע"י צירוף יו"ד כלומר שהאדם דל ועי"ז יש לו התיכונה שנמשך לו חיים ואעפ"כ עדיין בהד' ובצירוף יו"ד הוא יו"ד. ושורש העלי' אח"כ מיד יו"ד עילאי. ובבחי' השלימות הד' לא' נצרפות עם הא' עילאי והוא ג"כ יו"ד בחי' ותלכנה שתיהן אבל בכאן אורו בחי' הדלי"ת ואז הוא תחת בעלה ונעשה יו"ד בבחי' הצטרפות ואז דלי"ת כנ"ל. והבן. וכשהגיע למדרגה עילאי והוד השני' הבאה ע"י צירוף הנ"ל והוא ע"י עבודת האדם וצריך להיות נעלמת בתוך המילוי ואינו מרגיש להאדם כי האדם צריך להיות אינו ודבוק בו ביו"ד פשוטה ואז הוא מחצית השקל. העשיר לא ירבה דא היא עמודא דאמצעיתא לא ירבה על עשיר כלומר שידעו שאין בו השגה במקום אין ויהי' דבוק ביו"ד עילאי כנ"ל והדל לא ימעיט דא צדיק צריך שלא ישכח ח"ו בדלי"ת ולא ימעוט מזה עשירות שהוא יו"ד התחתונה כנ"ל: