חכמת אדם לט

1דין סימני חגבים וביצים ושאר דין ביצים (פ"ה פ"ו): סימני חגבים כל שיש לו ד' רגלים וד' כנפים וכנפיו חופין את רוב אורך גופו ורוב הקיפו ויש לו כרעיים לנתר (ר"ל לקפץ) בהם ואפילו אין לו עכשיו ועתיד לגדלם לאח"ז ושמו חגב ועכשיו נוהגין שלא לאכול שום חגב אפילו יש בו כל הסימנים הללו ובידוע ששמו חגב ולפי שאין אנו בקיאין בשמותיהן (פ"ה):

2סימני ביצים להכיר שהם מעוף טהור אם היו שני ראשיהן כדים (פירוש עגולין) או שניהם חדין או שהיה החלמון מבחוץ וחלמון מבפנים בידוע שהוא ביצת עוף טמא ואפילו העידו עליו מאה עדים שהוא טהור לא יועיל דבודאי משקר. ואם ראשו אחד כד ועגול וראש השני חד ועגול וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים אפשר שהוא ביצת עוף טמא ואפשר שהוא ביצת עוף טהור. ומדינא אין ליקח ביצים אלא אם כן יש בהם טביעות עין שהם ביצי עוף טהור או שיאמר המוכר של עוף פלוני הוא ואנו מכירין שאותו עוף הוא טהור דכיון שאומר של עוף פלוני חזקה שאינו משקר ואפילו הוא נכרי סמכינן עליו שמתיירא שמא יביאו ביצי אותו עוף ויראו שאינן דומין לאלו ונמצא מאבדה אבל אם יאמר התם של עוף טהור הם אפילו ישראל סתם שאינו מוחזק בכשרות אינו נאמן שיכול להשמיט עצמו ויאמר של עוף אחר הוא וכל זה מדינא (סי' פ"ו):

3ועכשיו נוהגין ליקח ביצים מעופות השכיחים דהיינו ביצת תרנגולת ואווזות ובר אווזות. ובאלו א"צ לבדוק כלל אחר הסימנים לפי שניכרים בטביעות עין אבל אין לוקחין ביצים מעופות שאינם שכיחים עד שיראה בסימנים (שם):

4ביצת נבילה אינה אסורה אלא מדרבנן דמן התורה מותר דהא אי אפשר שתגמר לאחר מיתה אבל ביצת טריפה אסורה מן התורה מפני שנגמרה באיסור ואפילו ידעינן בודאי שלא נטרפה עד רגע קודם השחיטה בין שתהיה טריפה ודאי או ספק לא פלוג רבנן ואסרו (עיין ש"ך ס"ק ח' ומנ"י בת"ח כלל ע"א ס"ק ב') ובמדינתינו מוכרין אותן במנין ולכן אפילו נתערבה אפילו באלף אינה בטילה דהוי דבר שבמנין כדלקמן כלל נ"ב סימן ט"ז:

5ספק אם היא ביצת נבילה או לא מותר בין שאינו יודע אם ביצה זו היא מתרנגולת הנבילה או מתרנגולת אחרת כשירה ובין שיודע שהיא מתרנגולת זו אלא שהספק הוא בתרנגולת עצמה אם היא נבילה כגון שאירע לה ספק בשחיטה מכל מקום אינו אלא ספק דרבנן ומותר אפילו בלא תערובת אבל אם היא ספק טריפה או כשירה אסורה דהוי ספק דאורייתא:

6השוחט את העוף ונמצאת טריפה הביצים דינם כדין החלב שנחלב מבהמה טריפה ומבואר בכלל ל"ז סימן ה' (שם):

7הכה תרנגולת על זנבה והפילה ביצתה קודם שנגמרה או שהפילה מעצמה מותרת ואין כאן משום אבר מן החי והוא שאינו מעורה בגידין דאם היתה מעורה בגידין הרי זה כבשר הפורש מן החי ואסור כמבואר כלל כ"ז (שם):

8ביצת עוף טמא או נבלה או טרפה שנתבשלה עם אחרות אם היא בקליפתה אינה אוסרת שאין כח בבישול להוציא גוף האיסור דרך הקליפה כיון שאין בה ממש רק מיא בעלמא אבל אם היא קלופה או נקובה אף על פי שהאחרים הם בקליפתן אוסרת וצריך ס"א ביצים של היתר כנגדה לבשלה בין שהיא שלמה ומסירה או שהיא טרופה ואף על גב דבכל איסורין סגי בס' החמירו בביצים לפי שיש בביצים גדולים וקטנים והבא לבטל הביצה אינו משגיח לראות אם שוין הן ולכן הוסיפו אחת ולפ"ז אם נתבשלה בתבשיל של היתר אין צריך אלא ס' מן התבשיל לבטלה אבל י"א הטעם משוש דביצה הוי כעין בריה ולכן מחמת חשיבתה הוסיפו עליה א' ולפ"ז אם היתה טרופה דבטל חשיבתה אין צריך אלא ס' אפילו נתבשלה עם ביצים ואם היא שלימה אפילו נתבשלה עם שאר תבשיל צריך ס"א ויש להחמיר כשני הדיעות (ש"ך ס"ק ט"ז) ויש מן הפוסקים דס"ל דאפילו באינם קלופים אוסר בין ביצת עוף טמא או ביצת נבלה וטרפה וכן יש לנהוג במקום שאין הפ"מ אבל במקום שיש הפ"מ יש לסמוך על המקילין (שם) וכ"ז לבטל פליטתה אבל היא עצמה אינה בטילה כדלקמן כלל נ"ג סי' ט"ז:

9ביצה שיש בה אפרוח אוסרת המתבשל עמה אפילו אינה קלופה שהבשר נ"ט (שם) ואם נמצא בו טיפת דם עיין לעיל כלל כ"ט ואם היה במקום דאוסר בוודאי דינו כאפרוח דשדי תכלא בכולא אבל אם א"י בטל ברוב:

10אפרוח שנולד מביצת נבילה וטריפה מותר שאין האפרוח נוצר מן הביצה עד שתסרח ואז נעשה כעפרא בעלמא (שם):

11אין מוכרין ביצת נבילה וטריפה לנכרי שמא יחזור וימכרנה לישראל. כיצד יעשה יטרפנה בקערה וימכרנה לנכרי דביצים טרופות אסור לקנות מן הנכרי. ומכל מקום מותר לקנות מן הנכרי פת שנילוש בביצים במקום שנוהגין לאכול פת של נכרי ולא חיישינן שמא יש שם ביצים אסורות ומכל מקום לנכרי נחתום במקום שנוהגין לערב בפת ביצים לא ימכור לו אפילו ביצים טרופות שמא יערב בפת וימכור לישראל (שם) ועיין כלל ס"ח:

12ביצה שנתבשלה עם בשר אף על פי שהיא בקליפתה אסור לאכול עם חלב שבולעת טעם בשר (סימן צ"ה סעיף ב' ובטי"ז שם ס"ק ב' בסופו צ"ל נ"ל דאין נקב כו'):