דרכי משה, חושן משפט קעז:ב
דרכי משה · Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 177:2
Open in the reader →1כ"ה בהגהות מרדכי דב"ב ד' ר"ס ע"ז וכתב שם דאפילו נשבה או נתפס בשעה שהלך בעסק השותפות וכ"כ הרמב"ן בתשובותיו סימן ב' ואין אחד חייב לפדות חבירו אא"כ היה מנהג בעירו שהכל הולך אחר המנהג וכ"כ מהרי"ק שורש כ"ד וקנ"ה כתב המרדכי פרק הגוזל בתרא דף ע"א תשובות מהר"ם באחד שקיבל עיסקא מחבירו ותפסו השר עם שאר היהודים והוצרך ליתן מס מן העסק בפדיון נפשו ופסק אם דרך העיר שנותנין מס מן העסקא הוי זה כשאר ונותנין הכל מן העסקא וע"ש כתב המרדכי פרק האומנין ע"ג וכן בסוף הגהות שניות ע"ב אם שמעון הלך בשליחות של ראובן בשכר ונתפס ולא בשביל ראובן א"צ לפדותו אבל אם הלך לו בחנם נעשה שלוחו וחייב ראובן לפדותו דשאלה שייך בגוף הבעלים עד כאן לשונו משמע אם נתפס בשביל המשלח אפילו אם היה בשכר חייב המשלח באונסו אבל הרמב"ן בתשובה סימן כ' כתב דאפילו אם הגיע לו נזק מחמת שליחות שולחו או שהעלילו עליו מחמת השליחות אין חייבים לשלם אפילו אם היה שלוחו בחנם כ"ש אם בא בשכרו וכ"כ מהרי"ק שורש קל"א בשם הרשב"א ועיין בתשובת מהרי"ק סוף שורש קנ"ה שכתב בשם מוהר"ם על אחד ששלח בנו בשליחות ונתפס חייב האב לפדותו אם אין לבן לפדות את עצמו וכ"ה במרדכי דיש פ' הפועלים וכתב מהרי"ק ודוקא בכה"ג דעיקר השליחות היה מדמת האב אבל היכא דעיקר הליכות הבן לא היה אלא לצורך הבן ואגב אורחיה עשה לו שליחות זה לא שייך לומר שגופו היה שאול למשלח וכתב עוד דפשיטא דאין חייב לשלם לו זמן בטילתו ובושתו וצערו על מה שנתפס בתפיסה עכ"ל ועוד כתב ב"י בסימן ר"ו בשם ספר אגודה מעשה באחד ששלח אחר חבירו כתב לבוא אליו וקיבל עליו לפצותו מכל הפסד ונתפס בדרך ופטרוהו למשלח אחריו כי לא היה מסוכן ואונסא דלא שכיחא הוא עכ"ל: