דרכי משה (עמיאל), דרך הקודש, שמעתתא י' העבודות המתירות ומכשירי העבודות בקרבנות ומנחות ו
דרכי משה (עמיאל) · Darkhei Moshe (Amiel), Derekh HaKodesh, Shmatta 10 6
Open in the reader →1מחלוקת רש"י ותוס' בזבחים (כא, ב ודף כב, א) בפירוש הדבר של "קודח מתוכו". - חקירה בהא דכיור שאין בו כדי לקדש ארבע כהנים דאין מקדשין, אם החסרון הוא בהמים או בהאדם המתקדש. - רש"י תפס כהצד השני ותוס' תפס כהצד הראשון. - רש"י ותוס' לשיטתייהו אזלי בפירוש קושית הגמ' שם "והא ממנו אמר רחמנא".
2זבחים (כא, ב ודף כב, א) "אמר רבי יוסי ברבי חנינא כל כיור שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו אין מקדשין בו שנאמר 'ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו' וכו'. מיתיבי, כל הכלים מקדשין, בין שיש בהן רביעית בין שאין בהם רביעית, ובלבד שיהו כלי שרת? אמר רב אדא בר אהבה, בקודח מתוכו. והא ממנו אמר רחמנא? ירחצו לרבות כלי שרת, א"ה, כלי חול נמי? אמר אביי, כלי חול לא מצית אמרת וכו'".
3והנה בפירושו של דבר דקודח מתוכו יש מחלוקת רש"י (ד"ה בקודח מתוכו) ותוס' (ד"ה בקודח), דהראשון מפרש: "קודח דופנו של כיור ותוחב בתוכו כלי קטן ומקצתו לחוץ ויונק מימי הכיור ומוציא, אבל באנפי נפשיה בעינן שיעור ארבעה כהנים", והאחרונים מפרשים: "פי' שנוטל ממימיו בכלי קטן וכשירה לקדש כיון דבאין מכלי גדול".
4ולהבין במאי פליגי רבותינו הראשונים הנ"ל? נ"ל, דהנה יש לחקור בהאי דינא דכיור שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים אין מקדשים, במה הוא מקור החסרון אם בהמים המקדשים דלא ישיגו בעצמם השם קדושה או בהאדם המתקדש דהוא לא יתקדש מהמים באופן שכזה.
5ונ"מ לדינא מזה באופן שהמים ס"ס באיזה אופן שהיא כבר נתקדשו בלי השיעור הנ"ל. דאי נימא כהצד הראשון מקדשים בהם, דכיון דנסתלק החסרון מהסבה, רצוני, מהמים ממילא מסתבב המסובב, קדושת האדם; אבל אי נימא כהצד השני לא מעלה ולא מוריד זאת, דהא בין כך ובין כך החסרון בהאדם נשאר דהוא לא יתקדש כשאין בהם כדי השיעור הנ"ל.
6וציור שכזה יש לנו בנקל, לפי פירוש התוס' בקודח מתוכו כנ"ל, דהא מכיור שיש בו כדי לקדש ארבעה כהנים באו המים האלה וא"כ הרי כבר השיגו את קדושתם, ומובן, דע"י מה שעירה אותן לתוך כלי קטן לא נסתלקה קדושתם, דנהי דאין בו כדי לקדש, אבל הלא אין זה ג"כ דבר הפוסל, דלהצד הראשון שפיר דמי, אבל להצד השני גם באופן זה לא יתכן.
7ורש"י תפס כהצד השני, ולכן לא ניחא ליה בפירוש זה, ופירש כנ"ל, שהכלי קטן הוא בתוך הכלי גדול ויונק ממנו, וכשמתקדש ממנו הרי הוה כמו שמתקדש מהגדול, ותוס' תפסו כהצד הראשון, לכן איננו צריכים ליניקה וכדומה, דכיון דהמים היו כבר בהכלי גדול, הרי השיגו את קדושתם, ותו לא איכפת לן.
8ויובן ממילא בזה גם פלוגתייהו בקושית הגמ' "והא ממנו אמר רחמנא", דרש"י (ד"ה והא ממנו) פירש: "אמתני' פריך, דאמר כל כלי שרת ראוים הם לקדש", ובתוס' (ד"ה והא ממנו) פרשו: "דקאי אהא דשני בקודח מתוכו, ופריך והא ממנו אמר רחמנא, דאין לקדש אפי' קודח אלא א"כ יהא כמוהו שיהא בו כשיעור". - דכל אחד לשיטתו אזיל, רש"י לשיטתו מוכרח לפרש, דאמתני' פריך ולא על אהא דשני, דאדרבא לפי התירוץ הנ"ל גם על המתני' לא קשה מהא ד"בין שאין בהם רביעית", דהא זה מיירי דוקא בקודח מתוכו לפי פירושו הנ"ל כשיונק ממנו, והרי מקרי זאת שפיר ממנו, והקושיא הוא רק על הא דמקדש "בין שיש בהן רביעית", דזהו הלא מיירי אף בלי קודח מתוכו וע"ז קשה "והא ממנו אמר רחמנא". - והתוס' לשיטתן שפיר פרשו דקאי על האי שינויא, דזאת יוטעם יותר, דאם כי הקודח מתוכו כחו יפה לסלק את החסרון שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים, משום דזאת הוי רק חסרון בהמים ולא בפעולת הרחיצה, אבל הכא הלא אמר קרא ורחצו ממנו ומה יועיל הקודח מתוכו, הא ס"ס פעולת הרחיצה לא הוי ממנו.