דרוש חדושי הלבנה ב:א

1ב) זֹהַר שִׁיר הַשִּׁירִים א בו יבואר אשר דברי הזוהר חדש שה”ש שונים מדברי המדרש לעיל בזה, שאף שמפרש שבשטחה ואיכות אורה לא היה שום שינוי בלבנה לאחר בריאתה (וכמ”ש במדרש דלעיל), מ”מ לומד שבגלל רצונה של הלבנה להיות ראש לשועלים (לתחתונים), ולא זנב לאריות (חמה), הורידה הקב”ה ממקומה (גלגל הרביעי) בשעת הבריאה, לגלגל התחתון. .

2כַּוָּנָתוֹ לְיַשֵּׁב גַּם כֵּן אָמְרוֹ תְּחִלָּה "הַגְּדוֹלִים", וְאַחַר כָּךְ שָׁב לִקְרֹא לְאֶחָד מֵהֶם "קָטָן". וְדַעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַמַּאֲמָר הַזֶּה, שֶׁהָיָה הִשְׁתַּנּוּת מִפְּנֵי קִטְרוּגָהּ שֶׁל לְבָנָה, וְלֹא כְּמַאֲמַר הָרַבּוֹת הַקָּדוּם, שֶׁלֹּא הָיָה שִׁנּוּי לֹא בְּכַמּוּת וְלֹא בְּאֵיכוּת, רְצוֹנִי לוֹמַר, בֵּין בְּמִדַּת הַגּוּף בֵּין בְּעִנְיַן הָאוֹרָה, וְאַף לֹא בְּמָקוֹם, שֶׁעִם הֱיוֹת שֶׁנִּכְנַס בַּתְּחוּם, מִכָּל מָקוֹם בְּאוֹתוֹ גַּלְגַּל שֶׁהוּא עַכְשָׁו ב זה לשון הרמב”ם יסודי התורה פ”ג ה”א: הגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות, והם תשעה גלגלים, גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח וכו’, וגלגל רביעי שבו חמה וכו’. , כֵּן הָיְתָה מִקַּדְמַת דְּנָא, וְלֹא בַּגַּלְגַּל שֶׁלְּמַעְלָה מִזֶּה הַגַּלְגַּל.

3וּבָזֶה חוֹלֵק זֶה הַמַּאֲמָר דְּשִׁיר הַשִּׁירִים, רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁסּוֹבֵר שֶׁהָיָה שִׁנּוּי בְּמָקוֹם, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. אַךְ בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת לֹא הָיָה שִׁנּוּי, כִּסְבָרַת מַאֲמָר הַקּוֹדֵם.

4וְזֶהוּ שֶׁאָמַר, לָאו דַּהֲוַת סִיהֲרָא בְּקַדְמָיְתָא רַב וְעִלָּאָה, אֶלָּא דְּכָל זִימְנָא דְּסִיהֲרָא בְּשִׁמְשָׁא בְּרָזָא חֲדָא, בְּגִינֵיהּ אִתְקְרִי אִיהִי בַּהֲדֵיהּ ״גְּדוֹלִים״, זְנָבָא דְאַרְיֵה אַרְיֵה אִיהוּ וְאַרְיֵה אִתְקְרִי. הִנֵּה, שֶׁבְּפֵרוּשׁ הוּא אוֹמֵר, שֶׁאֵין שִׁנּוּי לֹא בְּרַב וְלֹא בְּעִלָּאָה.

5וְאֵין לְפָרֵשׁ ׳עִלָּאָה׳ עַל עֶלְיוֹנ[וּ]ת הַמָּקוֹם, שֶׁזֶּה אֵינוֹ, שֶׁהֲרֵי נַעֲשֵׂית רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, וְזֶה בְּהַנְהָגַת הַתַּחְתּוֹנִים, נִמְצָא שֶׁיָּרְדָה לִהְיוֹת מוֹשֶׁלֶת בַּתַּחְתּוֹנִים. אֶלָּא ׳עִלָּאָה׳ רָצָה לוֹמַר חֲשִׁיבוּת. וְיִהְיֶה 'רַב וְעִלָּאָה' אוֹ תֵּבוֹת נִרְדָּפוֹת, וְעִנְיַן שְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ עִלּוּי בְּקַדְמָיְתָא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ אַחַר הַקִּטְרוּג, וְיִכְלֹל הַמִּדָּה בַּגּוּף וְהַהֶאָרָה בָּאוֹר, אוֹ יֵשׁ לוֹמַר, שֶׁתֵּבַת 'רַב' יוֹרֶה עַל גּוֹדֶל הַגּוּף, וְ'עִלָּאָה' יוֹרֶה עַל עִלּוּי הָאוֹר. וְאָמַר, שֶׁשְּׁנֵיהֶם לֹא הָיוּ לָהּ בְּקַדְמָיְתָא שׁוּם יִתְרוֹן עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ אַחַר הַקִּטְרוּג.

6וּלְפִי שֶׁכֵּן הוּא, וְלֹא נִשְׁתַּוֵּית הַלְּבָנָה לְהִקָּרֵא עִם הַשֶּׁמֶשׁ בְּשֵׁם "הַגְּדוֹלִים", אֶלָּא שֶׁהָיְתָה דְּבוּקָה עִמּוֹ בְּדִבּוּק אֶחָד ג ממה שכתב רבינו לעיל (עיין בהערה הקודמת) משמע שהפירוש דבוקים היינו ששני המאורות היו קבועים באותו גלגל שהוא בגלגל הרביעי שבו קבוע החמה (ולזאת היתה הירח כזנב לחמה) ואחר טענת הלבנה ירדה לגלגל הראשון. כְּעִנְיָן מְשַׁל זְנַב הָאַרְיֵה עִם אֲרִי עַצְמוֹ, לָכֵן אֵין לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה ׳אֶפְשָׁר לְב' מְלָכִים׳ ד שהרי לשון טענת הלבנה לפי ז”ח שה”ש הוא אֶפְשָׁר לְמַלְכָּא חָד לְאִשְׁתַּמְשָׁא בִּתְרֵין כִּתְרִין כַּחֲדָא? וכו’: , כִּי הֵיאַךְ יִקְרָא שְׁנֵי מְלָכִים לַאֲרִי וְלִזְנָבוֹ? וְעִם שֶׁזְּנַב אַרְיֵה אַרְיֵה יִתְקְרֵי, הַיְנוּ שֶׁהוּא חֵלֶק אֲרִי, לֹא שֶׁהוּא אֲרִי לְבַדּוֹ. וּלְכָךְ, בַּעַל הַמַּאֲמָר הַזֶּה חָשַׁב שֶׁטַּעֲנָתָהּ הָיְתָה בְּקִטְרוּגָהּ, שֶׁאֵין נָאֶה לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד בָּרוּךְ הוּא ה וכמ”ש הזהר בסוף דבריו אֵיכְדֵין אֶפְשָׁר לָךְ לְאַנְהָגָא עָלְמִין בִּתְרֵין כִּתְרִין כַּחֲדָא וכו’ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁנֵי כְתָרִים כְּאֶחָד, כִּי אִם בָּזֶה לְבַדּוֹ וּבָזֶה לְבַדּוֹ. וְהָיָה הַמְּכֻוָּן שֶׁלָּהּ, לִהְיוֹתָהּ יוֹתֵר מִתְכַּבֶּדֶת כְּשֶׁתִּהְיֶה רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים מִשֶּׁתִּהְיֶה זָנָב לָאֲרָיוֹת. וְאָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֵךְ אֶל מְקוֹם הַתַּחְתִּית, וְשָׁם תִּהְיֶה רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, אֲבָל "אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִפְאַרְתְּךָ" בָּזֶה, אַךְ אָמְנָם תִּהְיֶה נִקְרֵאת קְטַנָּה, דְּאַזְעִירוּ אִית לָךְ בָּזֶה.

7וְיָצָא לָנוּ לִמּוּד נָאֶה הַזֶּה, שֶׁהִשְׁרִישׁוּנוּ בוֹ גַּם כֵּן חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה כְּשֶׁאָמְרוּ (אָבוֹת פֶּרֶק ד מִשְׁנָה טו) "הֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים". וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין זֵרוּז, שֶׁמִּפְּנֵי כָּבוֹד הַמְּדֻמֶּה, רַבִּים מִן הַתַּלְמִידִים מִתְחַכְּמִים לֵישֵׁב בְּרֹאשׁ, אַף בְּמָקוֹם שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה וְלֹא בְּנֵי סְחוֹרָה, רַק שֶׁיִּקָּרֵא שְׁמָם שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בְּרֹאשׁ, מִמַּה שֶּׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי הָרַב הַזָּקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה וּבְכִסֵּא הַהוֹרָאָה, לְמַעַן יוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת בַּצָּמָא אֶת דְּבָרָיו וּלְשַׁמְּשׁוֹ, וְלִרְאוֹת בְּהוֹרָאוֹתָיו וּבִפְסַק דִּינָיו וּבְהַסְבָּרַת הַהֲלָכוֹת.

8וְאֵין מְקוֹם שְׁאֵלָה שֶׁבַּפָּסוּק (חבקוק ג יא) שֶׁהֵבֵאתִי לְמַעְלָה, "שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד", קוֹרֵא לַיָּרֵחַ בִּלְשׁוֹן זָכָר, וְכָל הַמַּאֲמָר הַזֶּה בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה אִתְּמַר בְּקָרְאוֹ לַלְּבָנָה, שֶׁהֲרֵי כֵּן הוּא בַּמַּאֲמָר דְּפֶרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת. וְשָׁם כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת (ס: ד"ה אמרה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמְרָה יָרֵחַ כו׳ בִּלְשׁוֹן תּוֹרָה לָשׁוֹן זָכָר הוּא, דִּכְתִיב "וְיָרֵחַ עָמָד", עַד כָּאן.

9מִכָּל מָקוֹם נִמְצֵינוּ לְמֵדִין, שֶׁגַּם בַּמַּאֲמָר הַזֶּה יָצָא לָנוּ תַּכְלִית גָּדוֹל בַּלִּמּוּד הַזֶּה שֶׁאָמַרְתִּי, וְאַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ, כִּי רַב וְעָצוּם הוּא. וְהַלְוַאי יְקֻבְּלוּ בְּאָזְנֵי הַשּׁוֹמְעִים, וְיִלְמְדוּ קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן מִן הַיָּרֵחַ כָּאָמוּר.