דברים ניחומים על איכה א:כב

1תבא כל כו'. הנה ידעתי כי תבא כל רעתם לפניך כי אתה ה' מאריך להם עד התמלא סאתם כי אז תבא כל רעתם יחד לפניך אשר הרעו כדי לכלותם ויהיה לעתיד לבא או לסוף שבעים שנה לבבל. אמנם זה איננו שוה כי אויבי אשר הרעו לי כבר כמות כל אדם ימותו טרם בא הזמן ופקוד' כל האדם יפקד עליהם נמצאו אלה עושים הרעה ובניהם או בני בניהם לוקים אך שאלתי היא ועולל למו בעצמם גם הם ואל תאחר למען כלותם בהתמלאת הסאה מה שאין כן אם ילקו כעת כי הלא די לי שתעולל למו כאשר עוללת לי שהשארת שארית כי רבות אנחותי ודרך המתאנח ע"י האנחות יאנח הלב מכאבו אך כ"כ רעתי רבה שעם שרבות אנחותי עכ"ז לבי דוי שאינו נח מכאב דאגתו על צרתי ולבי דוי על אשר ששו מרעתי ונוחם יסתר מעיני:

2או יאמר תבא כו'. הן אמת כי מאתך היה זה לנו ואל נא תאמר למה ימותו ושליחותי עשו כי הלא אתה קצפת מעט והם עזרו לרעה ובקשתי היא לא תבא לפניך הרעה אשר חשבת לעשות לנו כי הלא קצפת מעט רק כל רעתם עם תוספת רעה אשר הוסיפו לעשות עוד שנית אבקש ועולל למו אתה בעצמך ולא כאותם שמתו וחלפו למו רק כאשר עוללת לי אנכי גחלת הנשארת מישראל כי חיי אינם חיים כי ימים של רעה ויגון ואנחה ובפחד יום ולילה קשה ומר ממות אלף פעמים ומה הוא אשר עוללת לי הוא כי רבות אנחותי וגם לבי תמיד דוי כי תתן לה' ירבו אנחותם ויהיה לבם תמיד דוי יפחדו לילה ויומם ולא יאמינו בחיים נוסף על אנחותם על העבר שזה קשה מהמות כענין אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו וכו':

3או יאמר כמאמרם ז"ל על ויסרתיך למשפט וכו' כי את ישראל פורע הוא יתברך עונותם דבר יום ביומו מה שאין כן לעו"ג אלא שמאריך ומצרף הכל לעתיד באופן שלא יוכלו קום אמר אם מה שתאחז להם במשפט ידיך מלפקוד עליהם היא כי גם כי תבא כל רעתם מיום היותם לא יספיק לכלות' יען כי אין עליהם עול תורה ומצות ואינם מצווים ואינו דומה עון המצווה לעון הבלתי מצווה לזה אומרת תבא כל רעתם אשר עלימו מיום היותם שכולל עון ופשע וחטאה וגם שעל אשר חטאתי אני פקדת על הארץ על ציון ועל המקדש ועל ירושלים שאם הכל היית מביא על עצמנו לא היינו יכולים לסבול ועל כן אני אומרת תצרף להם דברים הרבה א' שתבא כל רעתם שהם ג' מיני עבירות עונות פשעים וחטאים וגם כולל כל אשר עליהם מיום היותם וגם איני מבקש תעשה להם כל מה שעשית לי כי אם ועולל למו כאשר עוללתי לי בעצמי ולא אשר עשית על פשעי ועונותי וחטאתי כ"א כחלק אשר עוללת לי על סוג הפשעים בלבד וזהו על כל פשעי ובזה אתנחם ואל תאמר לי אלהי למה לא אעצר כח להמתין עד יום מועד נקמתם הלא הוא כי רבות אנחותי ולבי דוי והוא כי דרך המתאנח להשקיט מכאוב לבו באנחתו אך כל כך גדול מכאוב לבי שעם היות רבות אנחותי עם כל זה ולבי דוי שלא נח מדוה לבי באנחתי: