דברים ניחומים על איכה א:ו
דברים ניחומים על איכה · Devarim Nichumim on Lamentations 1:6
Open in the reader →1ויצא וכו' ארז"ל גלו ישראל לא גלתה שכינה סנהדרין ולא גלתה שכינה גלו תינוקות של בית רבן ומיד גלתה שכינה הה"ד עולליה הלכו שבי לפני צר מיד ויצא מן בת ציון וכו' וע"ד הפשט אפשר קרא הדרה לשלמים וגדולי הדור כד"א כשהצדיק בעיר הוא זיוה הוא הדרה ויאמר על החרש והמסגר אלף שגלו עם יכניה מלך יהודה שהיו גדולי עולם בחכמה ובחסידות וארז"ל שהיא יתברך הקדים גלותם לחרבן י"א שנה שהוא בסוף שנים שבמנין ונושנתם למען יכינו בבבל ישיבות לתלמוד לזמן החרבן פן תשתכח תורה מישראל ויתקיים בם פסוק כי אבוד תאבדון. ונבא אל הענין אמר למעלה ירמיה כמתלונן עולליה תינוקות של בית רבן משוללי חטא הלכו שבי לפני צר משיבה רוח הקדש ואומרת ויצא מבת ציון כל הדרה לומר הנה כיוצאה מאליה יצא מבת ציון כל הדרה הם כל חכמי ישראל החרש והמסגר כבר עם יכניה מלך יהודה כלומר וע"כ עוללי' תינוקות של בית רבן אם נותרו פה היו אבודים כי תורה בחוץ והם בפנים ועל כן הוצרך ילכו שמה ללמוד ולהשתלם ולא אמר ויצאו מבת ציון וכו' אך להיותם צדיקים ולא היה כח לאויבים למשול בם רק כי מה' היתה למו להכין תלמוד לישראל על כן אמר ויצאו כאלו יוצאים בבחירתם ושמא תאמר למה לא היפך השיטה וישארו הגדולים ההם וילמדו את בני ישראל ולא שילכו הם תחלה ויצטרכו ללכת עולליה אחר הם אל תתמה על החפץ כי הלא היו שריה כאילים לא מצאו מרעה והוא כי גם שאין דרך השרים וגדולים מנהיגי הדור להסתלק ולהניח צעירי הצאן אובדות אך ראה והביטה אך יש רחמן בכל החיות כאיל כמאמרם ז"ל על פסוק כאיל תערוג וכו' כי בהיות בצורת וכל החיות מבקשים מים והן מתקבצות אצל האיל שהוא חסיד ורחמן שבחיות חופר ברגלו בארץ ותוקע קרנו בחפירה וגונח וצועק ונענה והנה עם רחמנתו על החיות ומה גם על צאצאיו ועכ"ז כשאין מרעה עוזבת ילדיה והולכת לה כמאמר הכתוב גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא כי לא תעצור כח לראות במיתתן וע"ז יאמר פה כי כן היו שריה הם הדרה גדולי חכמי ישראל הנז' היו כאילים אשר לא מצאו מרעה שעוזבות ילדיהן והולכות כן החרש והמסגר הניחו עולליה ותלמידיה להעדר מזונותם להחיות נפשם ובחרו בהליכתם מהם פן יראו ברעתם כי מאז היה מזי רעב וכ"כ היה לבם מר על בלתי היות להם יכולת להחזיק בידם שהיו מעריכין פסיעה עד גדר שוילכו בלא כח לפני רודף שעם שהרודף דרכו לרדוף עכ"ז הם בהליכה טבעית בלי מרוצה עם היות ההלוך בלי כח היו יכולים ללכת יותר ממרוצת הרודף כי הוא ירדוף ותמיד הם לפניו וזה לבל יראו ברעת התלמידים: