דברים ניחומים על איכה ג:לז
דברים ניחומים על איכה · Devarim Nichumim on Lamentations 3:37
Open in the reader →1מי זה וכו' אחרי דחותו כמווכח כמה דברים המנגדים אל צדק משפטו יתברך גם כי יתחמץ לבב אנוש על כובד משא יסוריו כי יצר סמוך יתן בלבו כי גדלו יסוריו על אשמותיו ראה והנה כי עוד חזון ליצה"ר לחמץ לבב אנוש יעמוד בדבר רע ולדבר ולומר למה זה ענש יענש כל עושה רע והלא א' מיסודי תורת ה' הוא כי אין דבר נעלם מיוצר הכל יתברך לעד וא"כ אחר כי יודע אלהים את כל מעשה האדם אשר יעש' אם טוב ואם רע הראוי כי לא ייטיב ה' לטובים ולא ירע לרעים וחטאים כי מוכרחים הם במעשיהם כי מי יעצר כח בבחירתו לשנות מידיעתו אשר ידע יתברך והנה זאת שאלת הרמב"ם ז"ל בהלכות תשובה אלא שהשיב כי קצור קצרה דעתנו מהשיג דרך ידיעתו יתברך כי היא חכמתו ובלתי נפרדת מאיכותו ואין ספק שהידיעה אמת והיא בדרך שלא תכריח וקוצר דעתנו מעכב ביד שכלנו לדע' איכה ידע אל ולא יוכרח האדם במעשיו ואני בעניי שמתי לבי להבין בדבר ואכתוב באר היטב בשערים אשר לי ואשר נתן אלהים בלבי לענות בו אחר אשר הארכתי למעניתי שם בידים מוכיחות ובראיות נכוחות למבין: כלל הדברים הוא כי הלא נמצאו בו יתברך בחינות מוחלקות. אחת בחינת מחשב'. ב' בחינת דבור. שלישית בחינת מעשה. וידוע לכל מי שיש לו מוח בקדקדו שאינן שוות כי בחינת המחשבה היא עליונה עד אין קץ לדקות רוחניות קדושתה ותשתלשל עד בחינת דבור ומהדבור ישתלשל יותר עד יבא לפועל מעשה והוא ענין מאמר' ז"ל על קושיות אומרו יתברך בראשית ברא אלהים ואח"כ נאמר ביום עשות ה' אלהים אלא בתחלה עלה במחשבה לברא העולם במדת הדין ואח"כ שיתף מדת רחמים והלא יקשה כי הלא ברא אלהים נאמר ואיך הוא מחשבה. אך הוא כי דבור ראשון הוא בחינת מחשבה כנודע ליודעים חן והיתה בריאה דקה ורוחניות כמעט שע"כ הוצרך לתת ממשות מה ביום השני כאומרו יהי רקיע שאמרו ז"ל יחזק הרקיע שהוא כמבואר אצלנו שיהי' בו ממש שיתלבש ע"י השתלשלות מחשב' אל דבור ומהדבור ישתלשל לעשיה וזהו בדבר ה' שמים נעשו שע"י דבור נקנה מציאות עשיה מה שא"כ ע"י מחשבה וע"כ נאמר אח"כ ויעש אלקים את הרקיע. קנצי למילין כי אין מבוא לעולם השפל וברואיו החומריים להתפעל ממה שהוא במחשבה לפניו יתברך עד יבא אל גדר דבור ובכן באנו אל הענין והוא כי הן אמת ויציב כי ידע אל כל מעשה בני האדם אך למה שהיה במחשבה שהיא דקות עצום מאד גם שלא יבצר שלא ישתנה למטה מאשר ידע יתברך עם כל זה למה שהאדם מחומר קורץ ואינו מתפעל להיות מוכרח במעשיו במה שלא יצא ממחשבה אל דבור ומה מתקו דברי רז"ל באומרם שארבעים יום קודם יצירת הולד אומרים לפניו יתברך טיפה זו מה תהא עליה עשיר או עני חכם או טפש ואלו צדיק ורשע לא קאמר כי בנועם מליהם אמרו מאמרנו זה כי צדיק ורשע לא קאמר לומר כי באמירה הדבר תלוי להיות מוכרח וזהו צדיק ורשע לא קאמר כי גם שהיה יודע כיון דלא קאמר בפה אין אדם החומרי מתפעל ממנה וזה הדבר אחשבה הנביא ירמיה דבר מפי עליון כמדבר נגד האומר שמחשבתו פועלת באדם להכריחו ואמר כמתמיה מי זה הוא אמר שבא לכלל הויה ופועל מה שה' לא צוה כ"א שהיה יודע בלבד שהיא מחשבה לומר שאינו בא לכלל הויה זולתי ממה שיוצא ממחשבה אל דבור וזהו מי זה אמר ותהי ה' לא צוה כלומר כי בשום דבר שהוא יתברך היה מהוה בעולם לא היה מתהוה ממחשבה אל עשיה והויה בעה"ז שהיה מצוה יתברך ואומר יהי רקיע יהי מאורות אך לא מדקות המחשבה אל הויה כי אין גשמיות העה"ז מתפעל ממחשבתו יתברך וא"כ נחה שקטה הקושיא כי גם במעשה בני האדם מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כי צדיק ורשע לא קאמר וקרא אל ענין שיעשה הרשע רעות ואל מעשה הצדיק טוב בכוון עצום מאד והוא כי אין נקרא החוטא רשע בעון אחד ולא בשנים עד ישלש כנוד' כי הוא יתברך מעביר ראשון ראשון אך לא כן הצדיק כי במצוה אחת אש' יעשה יקרא צדיק כי משנה שלמה שנינו העושה מצוה אחת מטיבין לו ונוחל את הארץ וכו' ובזה בחכמה הטיב אשר דבר באומרו מפי עליון כו' הרעו' והטוב דהיינו מאמר הגמ' ואילו צדיק ורשע לא קאמר שא' דיבר אלהי' שתים זו שמענו כי רשע אינו נקרא בעבירה יחידית והצדיק מצוה אחת די לו ליקרא צדיק: