דברים ניחומים על איכה ה:טז

1נפלה עטרת וכו' נמשך אל הקודם יאמר בהזכיר מאמרם ז"ל כי גדולה מיתת הצדיקים מחרבן בהמ"ק כי שם נא' ותרד פלאים שהם ב' ובמיתת הצדיקים הוא אומר הנני יוסיף להפליא הפלא ופלא וכל כך למה ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר עכ"ל. וראוי לשים לב ולהבין מה הנה השתים שבחרבן ואיך בסילוק הצדיק יש אחת נוספת וגם באומרו וכל כך למה ואבדה וכו' איך מצאו טעם מספיק בסוף הכתוב להיות שלשה. אך אחשבה יובן זה במה שאמרו ז"ל תלמיד חכם שמת אין לנו תמורתו כי הלא כמו זר יחשב אומרו שאין תמורתו והלא נאמר וזרח השמש וכו' עד שלא שקעה שמשו של פלוני זרחה שמשו של פלוני ומעשים בכל יום שא' מסתלק ונותנים אחר תחתיו. אך אחשבה יובן במאמר שמות רבה כי כל מה שמחדשים כל חכמים אפילו תלמיד ותיק קבלתו נפשו בסיני והענין כאשר הארכנו במקום אחר כי הוא ית' מאז חשב מחשבות לבלתי תדח ממנו תורה משום דור שהלא אין כח לקבל כל פרטי תורה שבע"פ שלא ישכחו ומה גם כי לא הדורות שוים יש דבר סיג מתייחס אל צורך דור א' מבזולתו לפי מציאות חילוק ענינו וגם ראה כי הגויות הולכים ומתעכרים בכל דור ודור ואיככה יעצרו כח על פי עיונם בעכירות חומרם להבין דבר מתוך דבר כל הצריך כי אפילו בדור יהושע לא עצר הוא כח להחזיר ברוח מבינתו שלש מאות הלכות שנשתכחו באבלו של משה על כן מה עשה הוא ית' קבץ כל הנשמות העתידות לבא בכל דור ודור בהר סיני ואת כלן השמיע בהוד קולו כל פרטי תושבע"פ וכל החדושים העתידים להתחדש בכל דור ודור וכל הסיגים הראוים בכל דור ואז כל נפש ונפש קבלה ונשקע בה כל המתייחס אליה מכל הפרטים ובכללות כלן נמצא הכל והוא כי כל נפש ונפש יש לה שייכות בתורה וכל א' דבקו בה כל הדברים המתייחסים אל בחינתו כמפורש אצלנו באר היטב בביאור ספר משלי ובכן בבא כל נפש אל העולם הלזה מחדש מה שקבלה כי הוא חלקה בתורה כי גם שיראה שע"י יגיעת עיינו הוא מבין לא כן הוא כ"א כנזכר מה שקבלה נפשו והיגיעה להבין אינו אלא מפני שהחומר מעכב מלגלות הנפש מה שקבלה על כן צריך ליגע החומר ולהתישו ואז הנפש מוציאה מה שקבלה ונראה בעיני האדם שהוא השיג ולא כן הוא כ"א שיקרנו כנביא בהתנבאו שארז"ל במדרש הנזכר כי הוא גם הוא מה שקבלה נפשו' מאז בסיני שבנוח עליו הרו' להנבא משתבר ונכנע גופי ע"י מה ששורה שפע עליו כדי שעי"כ יתנבא מה שקבלה רוחו מאז יע"כ נקראת התורה תושיה שמתשת כחו של אדם וזה אומר' ז"ל יגעת ומצאת תאמן כי אחר היגיע' למציא' תחשב לו כי ע"י החומר מה שקבלה הנפש הוא כאבוד ממנו וחוזר ומוצאו ע"י היגיעה כמדובר ובכן הוא יתברך אל דעות מביא בכל דור הנשמות הראויות לפי צורך כל דור ודור אשר קבלו ענין הצריך לדור ההוא ולהיות כל אחד בא לחדש בעולם המתייחס אליו נמצא כי בהסתלק אחד אין חכם אחר ממלא חסרונו כי מה שבא לחדש זה לא בא זה כ"א לענינים אחרים נמצא כי הטיבו אשר דברו באומרם חכם שמת אין לנו תמורתו. ובזה נבא אל הענין כי הנה הבית המקדש ע"י כפרת חטאות שתים הנה תועלות סילוק היזק שהיו החטאות גורמות שנית הבאת תועלת ע"י הקרבנות כלם אך הצדיק שלשה הן תועלותיו אחת סילוק היזק מהדור כי מגן הוא ומה גם אם בעל יסורין הוא כי חוליינו הוא נישא שנית הבאת תועלת שבזכותו טובה באה לעולה שלישית מה שמחדש הוא מן התורה כי זולתו לא יבין חלק המיוחד לזה וזה ענין המאמר קשה סלוקן של צדיקים מחרבן בהמ"ק כי בזה נא' הפלא ופלא שהוא על שני הסתרי' והפסדי' כמדובר אבל בצדיקים ג' ולפרשה שלישי אמ' כ"כ למה שיהי' א' עודף על העדר סילוק היזק והבאת תועלת הלא הוא כי הנה ואבדה חכמת חכמיו שאם אבדה חכמת חכמיו מהעולם במותם אין תמורתו כי בינת נבוניו להבין מה שאלו היו מתחדשים תסתתר מהנבונים שבדור כי אינו חלקם והוא פלא שלישי כי גם שעתניאל בן קנז החזיר בפלפלו השלש מאות הלכות היה שכבר אמרם משה ולמדו אותם כל החכמים אלא שנשתכחו וחזר להזכירם מה שאין כן בחכם שעדן היה לו לחדש דברים בעולם שאין זולתו יוכל לחדשם כמבואר אצלנו כי זה היה ענין רבה בר נחמני דאמרו ברקיע מאן מוכח רבה בר נחמני כי הוכרח יהיה על פיו כי דין זה היה חלקו לקבל בסיני וע"כ לא המתינו לו עד שעלה השמימה כ"א עודנו בעולם אמרו ותצא נפשו באומרו טהור כי בעולם הזה היה מעותד לחדש הדין ההוא:

2ונבא אל הענין בשים לב אל אומרו נפלה פו' שאין נראה יחס לראש הפסוק עם סופו: ועוד אומרו ע"ז היה וכו' בלשון יחיד ומסיים ועל אלה בלשון רבים. ועוד או' על הר ציון ששמם כו' כי פסוק זה משולל גוזרו ועוד אומרו אתה ה' לעולם תשב ולא פירש היכן ישב. אך יאמר נמשך אחר פסוקים הקודמים והוא כי שתי מיני צרות הם אחת סילוק החכמים. שני חרבן בה"מ על סילוק הצדיקים אמר זקנים משער שבתו כו' ועל בטולם השבת משוש לבנו ע"כ נהפך כו' ועל חרבן בה"מ אמר נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כלומר לא עיקר הצרה היה לנו כי היינו מתכפרים בו על חטאתינו שעי"כ היינו נצולים מצרות מוכנים לקבל טובה אך האוי עתה הוא לנו כי חטאנו ואין לנו ב"ה להתכפר בו מאשר חטאנו ועל זה הוא מה שהיה דוה לבנו אך ועל אלה שהוא על זקנים משער שמחו ושבתו גדולה היא מאד כי בזה חשכו כי אין מי שיאיר לנו אור התורה שהחלק שלהם לחדש בתורה ולהאיר עינינו נמנע ממנו שהוא הפלא השלישי כי מלבד סילוק צרות והבאת תועלת שנמצאו ג"כ במקדש ע"י הקרבנות ואבדנום שהם השני פלאים והם עצמם היו בצדיקים ובטלו עוד נוסף הפלא השלישי והוא העדר הארת עינים בתורה מאשר היה חלקם לחדש כי תלמידי חכמים שמתו אין לנו תמורתם כמדובר ועוד טעם שני לדאג יותר על סילוק הצדיקים מעל ציון ובה"מ כי הלא על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו אין צרתו גדולה כצרת הצדיקים כי הלא על הר וכו' שאנו רואים כי שועלים הלכו בו אתה ה' בו לעולם תשב לעתיד שהוא שם הגדול כי השכינה שהוא כסאך לא בלבד לעתיד כ"א לדור ודור הכסא שלם כי לא זזה שכינה מכותל מערבי מש"כ אנו על ידי סילוק הצדיקים כי אפי' גדר שכינה מסתלקת מעלינו בסילוקם באופן כי גדול הפסדנו בסילוק הצדיקים מחרבן בה"מ:

3והנה ארז"ל במדרש ז"ל וכבר היה רבן גמליאל ור' אלעזר בן עזריה ור' יהושע ור' עקיבא עולים לירושלים הגיעו לצופים וקרעו בגדיהם הגיעו להר הבית וראו שועל אחד יוצא מבית קדש הקדשים התחילו הם בוכים ור' עקיבא משחק אמרו לו עקיבא לעולם אתה מתמיה עלינו אנו בוכים ואתה משחק אמר להם למה אתם בוכים אמרו לו ולא נבכה מקום שכתוב בי והזר הקרב יומת והרי שועל יוצא מתוכו ועליו נתקיים הפסוק על הר וכו' שועלים הלכו בו אמר להם אף אני לכך אני משחק הרי הוא אומר ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו וכי מה ענין אוריה אצל זכריה שאוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני אלא מר אמר אוריה כה אמר ה' צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה ומה אמר זכריה עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים וכו' אמר הקב"ה הרי לי שני עדים אלו ואב קיימים דברי אוריה יהיו קיימים דברי זכריה ע"כ. וע"ד זה יאמר ירמיה הנביא לפניו יתברך כשנראה שיתקיים מאמר זה שעל הר ציון ששמם שועלים הלכו בו כבר נדע שתתקיים נבואת ישעיה כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון וה' שוכן בציון כי אתה ה' בהר הנזכר לעולם תשב וכו':