דברים ניחומים על איכה ה:ח
דברים ניחומים על איכה · Devarim Nichumim on Lamentations 5:8
Open in the reader →1עבדים וכו' דרך העולם שאם עבד חשוב ימשול באיש גדול שהורע מזלו ליפול תחת ידו ויכנו הכה ופצוע ויראוהו אנשים ויחמלו על המוכה רבים יחלו פניו ירפה ממנו לאהבתם:
2אמנם זה יהיה בהיות העבד המכה מהעבדים חשובים שלא תהיה לחרפה לאנשי חסד לחלות פניו אך אם העבד המושל ומכה הוא גרוע פחות ונבזה בזוי מבזויי העבדים לא ימצא במכיתתו את האיש החשוב מי שישפיל עצמו לחלות פניו יפרוק עול סבלו וירף ממנו פן יהיה לבוז בעיני הרואים את כבוד המחלה פניו באומר' אחרי מי יצא פלוני לחלות פניו אחרי כלב מת ע"כ יניחוהו בידו עד כלה כי לחרפה יחשוב לו לחלות פניו וזה יאמר עבדים משלו בנו סוג עבדים גרועים אשר פורק אין מידם את הנמסר בידו לדכאו חחת רגליו. ויתכן יקושרו המקראות מפסוק אבותינו חטאו כו' והוא כי ד' שפטים הנביא דבר על זמן החרבן וקראם שפטי הרעים ואמר אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי וארז"ל כל המאוחר בכתוב קשה מחבירו כי השבי כולהו איתנהו ביה והקל שבכולן הוא הראשון שהוא המות ובה היחל ואמר הנה אבותינו כל רעתם היה מות כי חטאו ואינם כי מתו ואנחנו לא מתנו כי נשארנו לסבול עונותם וזהו ואנחנו עונותיהם סבלנו והאחרונה היא השבי הקשה מכלם באה אלינו כפולה ומכופלת הלא הוא כי עבדים משלו בנו היותר גרועי' שבעולם שפורק אין מידם שאין שבי גדול מזה והב' האחרות הרעב והחרב באו' יחד שתיהן כי בנפשנו נביא לחמנו מחמת הרעב מפני חרב המדבר כי לא יכולנו הביא מהחוץ תבואתנו מפני חרב הערביים והיה זה בזמן הגורן שהיתה החטה ראוי להביאה העירה כי אז היה עיקר פחד חרב המדבר שיבואו לקחתה אחר שכבר עורנו כתנור נכמרו בימי קציר וגדיש וגורן עד העמידת כרי שומרים התבואה לקרח בלילה וחורב ביום חוץ מבתינו ולא יחשב לנו לפתיו' איך היינו לחורב כל ימות קציר וקיץ כשמש השורף עד נכמר עורנו ואחר זאת מוסרים עצמנו לחרב והלא לזה טוב היה למות מאלינו בבית מללכת לנפול בחרב לז"א כל זה עשינו מפני זלעפות רעב כי בחרנו בחרב מברעב כי החרב היא זלעפה א' וברעב זלעפות רבות והוא האמור למעלה כי היו אשר זכו משלג ואדמו עצם מפנינים מרגישים צער גדול ממות שהיו רואים נפשם יוצאת ועורם משחיר כי חשך משחור תארם ולא נכרו בחוצות שהוא זלעפה א' ועוד מוסיף שנית עד צפד עורם על עצמם שהיה זה יותר מאשר הוא גוסס ימים רבים ורואה המות באה ואח"כ מיתה המשונה בצער מתחולל ע"כ טוב הוא החרב שהיא כמו רגע מהרעב שהוא זלעפות רבות לכן בנפשנו נביא לחמנו כמדובר ועוד רעה כפולה נמשך מהיותנו בחוץ עד שעורנו כתנור נכמרו שע"י העדרנו מתוך העיר שנשים בציון ענו בתולות בערי יהודה כי האנשים היו מתמידים חוצה לשמור ולהביא לחמם ונכנסו לענות נשים בציון ובערי יהודה: