דברים טובים על קהלת י:יט

1קורא תגר על אוכלים ושותים ושמחים ולא ישמחו לב דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ואומר הנה לשחוק עושי' לחם שהוא משתה כד"א עבד לחם רב והענין כי אמרו רז"ל לא נברא יין כי אם לנחם אבלים וכן מצוה מן התורה לשמח לב העניים אמר הנה לשחוט שהיא שמחה שאינה של מצוה כי אם של שחוק וקלות ראש עושים משתה ולא לאבילות שהוא הפך השחוק וכן יין שלהם ישמח הנקראים חיים ולא את העניים הנחשבים כמתים כמשז"ל עני חשוב כמת ומה עושה הקב"ה שהכסף יענה את הכל כי העשירים מרימים קול בשחוק והעני מרים קול בכח על דלותו כי הוא תאב לכל דבר ואלו אוכלים למעדנים על שמחת שחוק וקלות ראש אז הכסף יענה את ב' הכתות כי יוסר מבעלי השחוק וילך אל העני נמצאו נענים שניהם לאיש כמשפטו או יאמר הנה לשחוק ושמחה אין עושין מן הדין אלא לחם אך לא יין כי יין לא נברא כי אם לנחם אבילים וזהו ישמח חיים הם האבלים הנשארים חיים ולכן על הבלתי עושים כי אם גבורים לשתות יין הכסף יענה כאמור. גם אחר דברו על העשיר שלא יהנה את העני ועל העני הבלתי נהנה ואמר הכסף יענה את הכל בא ומדבר על לב כל א' ואל העני אמר מה שאמרתי שהקב"ה יענם ויתן לך מכספו אך בזאת כי גם במדעך כלומר אין צריך לומר להוציא בשפתותיך כי אם גם במדעך תוך לבך ודעתך מלך אל תקלל באמור למה לא יעשה תקון למלא חסרון עניי ארץ וגם בחדרי משכבך לא תקלל את העשיר האוכל למעדנים ולא יתן לך כי אז לא יתקנו לך מן השמים ואל תתמה כי איך יקרך עין במה שאפילו לא תוציא בשפתיך למלך ולא מחוץ לחדרי משכבך לעשיר כי הלא דע כי עוף השמים הוא נפש שבקרבך יוליך את הקול שבלבך ומדעך לפניו יתברך כדרכו בכל לילה כי הנפש תקרא כה כמפורש אצלנו על ובענפוהי ישכנון ציפרי שמיא ומה שהוצאת בשפתיך בחדרי משכיתך בעל הכנפים הוא המלאך גבריאל יגיד דבר למעלה ותענש ואחר דברו אל העני ידבר אל העשיר ואומר שלח לחמך וכו':