דברים טובים על קהלת ה:יח
דברים טובים על קהלת · Devarim Tovim on Ecclesiastes 5:18
Open in the reader →1הנה במדרש אחר המאמר שהזכרנו מביא כד דמך רבי אבהו שהראו לו י"ג נהרין דאפרסמון ואמר כל הני לאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי כו' והנה יקשה איך היה עולה על רוחו חלילה כי לריק יגע והנה אפשר כי על שהיו לו עושר ונכסים וכבוד כמפורש בגמרא והיה ירא פן נכו לו זכיותיו והיה הולך לריק טובות העה"ז הנקרא ריק הלך כל יגיע אכן משפטי את ה' בעל הרחמים. או יאמר כי לא על אושר הנפש היה עולה בדעתו שלריק יגע אך הוא מעין ענין המאמר הקודם שע"י מה שמראה לו נפשם שבעה והם ישינים כי החומר יערב וישן ע"י מה שמראין לו שיש גם אושר לחומר והביא מאמר רבי אבהו שהראו לו י"ג נהרין וכו' והוא שהיה אפשר לומר כי אשר יהיו לו עושר ונכסים ויתענג בעה"ז החומרי כי זה יהיה חלקו של החומר מעין איכותו ושכרו הרוחני של מצותיו לנפש לבדה בעה"ב ע"כ הביא מאמר רבי אבהו שבראותו בגוף ונפש האושר ההוא הוציא כי זה הוא מעין הראוי לגוף ונפש לעתיד לבא ואמר כל הני לאבהו כלומר הנקרא אבהו שהוא בגוף ונפש ואני אמרתי לריק יגעתי הוא על חומר היגע ומכלה כחו מש"כ הנפש שיהיה מנוכה בריק טוב העה"ז שכר הגוף וזה יהיה ענין הכתוב אחרי אומרו שיש אושר גם לגוף אמר אין צריך לומר לגוף שלא נהנה בעה"ז כ"א גם האדם אשר נתן לו האלהים עושר ונכסים והשליטו לאכול והתענג ממנו הפך בעלי הון המצמצמים עצמם וגם לשאת את חלקו בעה"ב ולשמוח בעמלו שהיא בעת הסילוק שא' היא השמחה כמאמרם ז"ל שזהו ותשחק ליום אחרון אל תאמרו כי ניכה טוב החומר בזה כי הנה זו מתת אלהים הוא בתורת מתנה ולא בנכוי השכר וטעם שאייחס אותם למתת ולא לנכוי פירושו הוא כי לא הרבה יזכיר האדם בעשרו הנזכר ימי חייו האמתיים של עילם הבא לעשות כי הלא האלהי' דיין הוא ורוגז הוא מענה פיו בשמחת לבו בעשרו כי נתגאה כי עשיר יענה עזות וע"כ מי שעם כל זה מכשיר מעשיו יאות לו לא ינוכה לו אושרו בעשרו. או יאמר גם כל האדם וכו' נמשך אחר פסוק הקודם שאמר כי טוב לגבר לאכול ולשתות ולראית טובה היא טובת מתן שכרו בעת סילוקו שהוא לשמוח בעה"ז ולקנות חיי העה"ב בשמחה אמר עתה אל תאמר בלבבך כי טוב היה לשלמות האדם יעשירנו הוא יתברך למען יאכל וישתה ויעבוד את ה' בשמחה מש"כ בחוסר ממון כי הלא נהפוך הוא כי הלא העושר יהולל אדם עד יבעט ויאבד כי הלא גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עושר ונכסים והשליטו לאכול ממנו שהוא הנאת העה"ז ולשאת את חלקו לעה"ב ע"י צדקה וג"ח ולשמוח בעמלו בסילוקו על מתן שכרן שמראין לו זה אינה כדבר טבעי' שע"י ממון תקנה ע"ה כי הנה מתת אלהים היא שהעושר לא יאבדנו שירים לבבו ויבעט כי הלא לא הרבה יזכה האדם בעשרו ימי חייו כי קצובים ימיו וקרובה מיתתו להכשיר מעשיו כי העושר ישכיחנה ממנו ומה שהוא מתת האלהים הוא כי האלהים מענה ועוזר בשמחת לבו של האדם ההוא בל תאבד שמחת לבו בעושר ולא כל אדם זוכה לזה והוא מאמרנו במקומות רבים כי קשה לאדם נסיון העושר מנסיון העוני: