דברים טובים על קהלת ז:טו

1בא דרך מוכח כדרכו להקשות על האמור דנפיק מיניה חורבא דמביא תקון על הענין ודוחה אותו ומעמידנו על האמת והוא כי הנה אמר שדרכו יתברך לעשות באופן שהצדיק ע"י יסורין יטהר עד שלא ימצא אחרי מותו מאומה מכל חטאיו וכן הרשע מטיבין לו בעולם הזה עד שלא ימצא מאומה מזכיותיו שאכלם באשר הטיבו לו אמר עתה כמוכח הנה את הכל ראיתי בימי הבלי שהיא בזמן קצר שהיא ימים מועטים מיוחסים להבל כי כל ימיו לא היו יותר משנים וחמשים שנה ובחברו הספר הלז עדיין היו ימיו מועטים ואמר שאת הכל הם ב' הסוגים ראיתי צדיק שביסורין מירק אשמותיו ורשע ברב טוב עד אכול כל זכיותיו אמנם הנה נפיק חורבא בזה כי הנה יש צדיק אובד בשביל צדקו כי בראותו כי אם היותו צדיק גמור הוא תמיד ביסורין מהרהר עדי אובד באומרו שוא עבוד אלהים חלילה נמצא שאובד בשביל צדקו שאם לא היה צדיק לא היה הוא יתברך חפץ דכאו לטהרו ולא היה אובד וכן יש רשע שבראותו בהיותו הולך ומרשיע עושה ומצליח אומר זה הדרך אלך בו ומאריך תמיד ברעתו על כן מה שנראה ליעץ את האדם יברח מהקצוות כי הנה הוא יתברך סביביו נשערה מאד הם גדולי הצדקות ביותר כי את אשר יאהב ה' יוכיח לכן אל תהי צדיק הרבה כי טוב לך זכות מעט מהיותך מרבה בחסידות פן עליה תתעתד ליאבד וכן אל תתחכם יותר בתכלית כי התורה אינה אלא ע"י יסורים וכפי רוב חכמתך ירבו יסוריך ולא תוכל עמוד באמור האם כל הקרב הקרב אל ה' תרבה רעתו באופן תהרהר ותאבד זהו למה תשומם אך הזהר גם כן מהקצה האחר והוא אל תרשע הרבה אל תעשה באופו יהיו חטאיך יתרים על זכיותיך וז"א הרבה וגם על דבר החכמה שאמרתי אל תתחכם יותר השמר מהקצה והוא אל תהי סכל עם הארן מסכל החכמה לגמרי למה תמות בלא עתך והוא כי הנה דרך אנשים שלא יקראו מתים עד עת למות בצאת נפשם אך אתה אם תהיה רשע או עם הארץ שחזקתו לחטא תמיד כי אין בור ירא חטא תהיה מת טרם יבא עתך לצאת נפשך והוא כי הרשע בחייו קרוי מת כמו שז"ל על פסוק ובניהו כו' בן איש חי והוא כי תפסק ותפרד דביקות נפשך מאלהים חיים כמאמר הנביא עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם וזהו למה תמות טרם עתך הוא עת למות הקצוב לך שתקרא מת בחייך וידוע כי רשע יקרא אשר רובו עונות והוא אל תרשע הרבה כמדובר באופן שהקצוות מסוכנו' אך בחר במצוע והוא אחוז מזה הוא הצדקו' יתר על העונות וגם מזה הוא החכמה אל תנח ידיך שהוא המצוע בשני הדברים וש"ת א"כ איפה לא אשב באותו העולם לא בין הצדיקים גמורים ולא בין חכמים גדולים כי לא נשלמתי באחת מהן אל תירא כי הנה ירא אלהים יצא את כלם והוא כי מלת את תשמש במקום עם ברוב המקומות והענין אחר שמה שאתה בוחר במצוע הוא בסיבת יראת אלהים לבל תאבד מאחרי ה' אלקיך צדקה תחשב לך וירא אלהים תקרא ותצא את כלם הנה זאת הראשונה אשר יפול לב אדם עליה לתקן החורבה הנזכר אך בא שלמה בחכמתו ואמר לא זו הדרך חלילה כ"א להתחכם כל מה שאפשר ולהיות צדיק הרבה כי אשר יראת פן לפי רוב חכמה יחולו עליך יסורין רבים נהפוך הוא כי אדרבה היגע בעצם בתורה יסורין בדלים הימנו כמאמר ז"ל בפסוק ובני רשף יגביהו עוף והוא כי יש כחות הרוגז ממונים איש איש על כל סוג יסורין ונקראים בני רשף ואמר שע"י התורה יגביהו עוף מעל לומדיה וז"א בדלים הימנו שהוא על הכחות ההם כי היסורין בעצמם לא יצדק בהם בחירה לו ל' בדלים והענין כי העוסק בתורה דבק בו יתברך ומי מהכחות ההם יגש אליו ע"ד אומרם ז"ל שכל עוד שהיה דוד עסק בתורה ביום סילוקו לא יכול מלאך המות למשול בו וז"א החכמה תעוז לחכם שתתן עוז לו לבל ימשלו בו הכחות ההם ומהיכן יש לזה ראיה לזה אמר מעשרה שליטים אשר היו בעיר והוא כי הנה כאשר עלה משה למרום בקשו מלאכי השרת למשול בו ולשורפו בהבל פיהם ובזכות התורה שעל ידה נאחז בכסא הכבוד לא יכלו לו והנה כל מיני המלאכים הם עשרה כאשר מנאם הרמב"ם ז"ל במספרם ובשמותם וק"ו הדברים אם עשרה שליטים שהוא כללות כל סוגי המלאכים לא יכלו לו על זכות התורה מה גם עתה כחות היסורין אשר לא מסוגם המה שלא יכלו לעוסק ברבוי בתורה ואומרו עד אשר היו בעיר קרא למרום עיר ולמשה חכם כד"א עיר גבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה הוא כמשז"ל ומשה שעלה למרום הוא עיר מלאכי השרת הנקראים גבורי כח עושי דברו ויורד התורה שנקראת עוז מבטחה וגם העצה שלא תהי צדיק הרבה לא טובה היא כי הלא למה בחרת בזה אם לא לבל תאבד בראותך יסורין עליך וע"כ אם לא תהיה צדיק הרבה לא יבואו עליך ואם יבואו תחלה בקצת אשמות הנה גם תהיה צדיק מכל אשר בארץ לא תאבד ביסורין כי הלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ואפי' בטוב לא יחטא באיזו פנייה בלתי טובה ומה גם באשר לא טוב וא"כ גם כי תהיה גדול מכל צדיק יש לך במה לתלות יסורין ולא תאבד: