דברים טובים על קהלת ט:טז

1אמר דרך מווכח אמרתי אני שלמה בלבי בחינת רוח הקדש מה זה שהאדם נוטה אחר עצת היצר הרע מאחר עצת היצר טוב עם היות שהוא בחכמה ודברי היצר הרע פתיות ובל ידע מה כי מי לא ידע שמועצותיו להאבידו אך הוא מב' טעמים א' כי חכמת המסכן בזויה כי לא ייעץ את האדם כי אם בזיון שיהיה נבזה בעיניו נמאס כי בא מטיפה סרוחה ושהולך למקום עפר רמה ותולעה ושילבש שק ואפר יציע ויענה בצום נפשו ויבכה יומם ולילה על אשר חטא על הנפש והנה גבר יהיר לא יערב חכמה זו כי הוא של בזיון אך היצר הרע אמור יאמר אליו אכול משמנים ושתה ממתקים ולבוש שני עם עדנים בגאוה ובגודל לבב כי מי כמוך ועל כן יטו אליו ועוד טעם ב' והוא כי הנה דבריו אינם נשמעים והוא כי אלו היצר הטוב היה מפציר ורודף אחר האדם ישמע עצתו ככל אשר יעשה היצר הרע שלא ישקוט עד אם כלה הדבר היו כל העם צדיקים אך הנה היצר הטוב ירמוז בלבד כלאחר יד אך היצר הרע נעשה כבעל הבית משתרר גם השתרר על כל האברים אנשי עצתו כמעט צועק וגוער בם וז"א ודבריו אינם נשמעים כי אם כמעט ברמז הפך היצר הרע ע"כ משיבה לו רוח הקדש ואומרת אל תאמר כי דברי היצר הטוב אינם נשמעים כי מה שאינם נשמעים הוא בהתבהל האדם מיד אחר עצת יצרו הרע אך אם היה האדם אומר מה החפזון הלז טוב טוב הוא אנוח ואתיישב בדעת ואדע' אם אעשה ואם אחדל אז הייתי שומע דברי היצר הטוב בעצם כי דברי חכמים בנחת נשמעים כשהוא בנחת הם נשמעים יותר מזעקת מושל היא היצר הרע בכסילים הם האברים הפתאים הנפתי' אחריו שאמרת שקולו נשמע כגוער וצועק על האברים שהם עבדיו לעשות רצונו הפך היצר הטוב שלא ישמע קולו דע כי ע"י נחת יהיה נשמע יותר מאשר יושמע זעקת מושל במשועבדים אליו ושמא תאמר הלא גם שאנוח ואתיישב לראות מה ידבר בי היצר הטוב האם יבצר מהיצר הרע מהיות עמו כלי קרב להלחם עם היצר הטוב הם כל כחות טומאה אשר נעשו בעונותיו העוזרים אותו כי עבירה גוררת עבירה שהיא על ידי הכחות ההם כמפורש אצלנו במקומו אל תחוש כי הנה טובה חכמה של יצר הטוב מכלי קרב של שכנגדו ומה הוא החכמה הלא הוא כי חטא אחד יאבד טובה הרבה והוא משז"ל לעולם יראה אדם עצמו כאלו חציו חייב וחציו זכאי וכאלו כל העולם חציו חייב וכו' עבר עבירה א' אוי לו שהכריע את כל העולם לכף חובה עשה מצוה א' אשריו שהכריע את כל העולם וכו' וזהו ישית היצר הטוב בלב האיש למען יעמוד נגד כל כלי הקרב שות שתו השערה להחטיאו והיא עצת חכמה.