דברי ריבות ק

1שטר שכתוב בו מודה אני ראובן בן יעקב איך אני חייב לשמעון בן לוי חמשה אלפים לבנים והם מכל כך סחורה שקבלתי ממנו ועלה לסך הנזכר נפרעי' לזמן ג' חדשים בע"ה בלי שום ערעור ועכוב וכדי להיות לו לראיה כתבתי שורותים אלה אני ראובן הנזכר היום ג' לכסליו שנת הש"ד ליצירה פה עיר פלונית והכל אמת. יוסף כהן סהיד. מתתיא בכה"ר משה ז"ל מעיד. מנחם בכה"ר משה סהיד. יורנו רבינו בזה ב' ענינים האחד אם השטר כזה יגבה מאחר שעברו עליו שני שמטות ויותר ועוד אם שטר זה יהיה ככל הודאות ושטרות או יהיה ככתיבת ידו ויהיה כמלוה על פה.

2תשובה לענין אי הוי כמלוה על פה להיות נאמן לומר פרעתי נראה לע"ד דכיון שעדים חתומים על השטר אם יתקיים בחותמיו ודאי שאינו נאמן לומר פרעתי שהרי אפילו אין בו עדים כי אם כתיבת ידו לבד כתב הרמ"ה דנהי שאינו כשטר לגבות ממשעבדי משום דלית ליה קלא אבל חשוב כשטר לענין שאינו נאמן לומר פרעתי כמו שהביאו הטור סימן ס"ט כל שכן היכא דחתימי עליה סהדי דלא הוי נאמן לומר פרעתי ואפילו לרב אלפס והרא"ש ושאר הפוסקים דפליגי עליה דהרמ"ה היכא דליכא עדים היכא דאיכא עדים ודאי מודו כולי עלמא שאינו נאמן לומר פרעתי ואף על גב שאין בשטר קנין לשנאמר סתם קנין לכתיבה עומד וגם אין כתוב בו שאמר לעדים חתמו ואולי חתמו מעצמם ולעולם דין מלוה על פה יש לו ונאמן לומ' פרעתי.

3ליתא דהא אמרינן פרק זה בורר ההיא אודיתא דלא היה כתוב בה אמר לנא כתבו וחתמו והבו ליה אביי ורבא דאמרי תרוייהו היינו דריש לקיש דאמר חזקה אין העדים חותמים על השטר אלא אם כן נעשה גדול וכתב רש"י הכא נמי כיון דשני' לא מצו כתיבו אלא ברשותו ודאי איהו אמר להו וכן פסק הטור סימן ט"ל ואף על גב שכתוב בהגהה אור זרוע פרק זה בורר וזה לשונו מיהו לבי אומר לי דהאידנא שנתמעטה התורה דאפילו הלומדים לא בקיאי בדיני ולית לן סופרים מיוחדים לשטרות כמו שהיו בימי חכמים אי אתיא אודיתא לקמן אפילו בשלשה חתומים לא מכשרינן ליה כלל אלא אם כן כתוב בה ואמר כתבו וחתמוהו והבו ליה וכיון שכן אף בנדון דידן כיון דלא כתיב הכי לא מכשרינן להאי שטרא.

4ויש לומר שכבר כתב בסוף דבריו והני מילי לענין לקוחות למיגבי ממשעבדי אבל מניה שלא יוכל לכפור כשרה דשיקרא לא כתבי ולא חתמי הרי שכתב דדוקא לענין משעבדי לא חשיב שטר אבל לא הוי ממש כמלוה על פה לטעון פרעתי.

5ולענין אם שביעית משמטתו דבר ברור הוא ששמיט' נוהגת אף בזמן הזה כמו שכתב הרא"ש בתשובותיו כלל ע"א וגם הרשב"א וכן פסק הה"ר יוסף קולון שרש פ"א עיין שם וכיון שכן מדין תורה ודאי שנפקע שעבודו של זה השטר ונשמטה המלוה בשביעית אבל מ"מ מי שיעיין בתשובות הרא"ש יראה מתוך דבריו שאם יש מנהג קבוע בעיר לגבות חוב אף על פי שעבר עליו השמיטה שמגבין אותה וזה לשון הרא"ש ואומ' אני כיון שפשט המנהג שלא להשמיט והכל יודעין זה הוה ליה כמו התנה המלוה על מנת שלא תשמיטנו שביעית אף בנדון דידן אם מנהג קבוע בעיר שאין נוהגים השמטת כספים חייב ראובן לפרוע לשמעון החוב הנזכר כי מנהג קבוע מבטל הלכה כשהוא קבוע וידוע כמו שכתב ה"ר יוסף קולן ז"ל נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.