דברי ריבות רלב

1שאלה בעיר ייאנינא קרה מקרה שנגנבה גניבה מבית איש א' וחשובי טובי העיר חשדו לראובן שמא הוא גנב אותה מחמת אמתלאות אשר חשבו בו ועכבו את כל ממונו ושמו אותו בבית הסוהר וענו בכבל רגלו והיה שם ל"ה יום ובין כך שלחו לחכמי עיר אחרת ונקבו להם בפרטות האמתלאות ושאלו את פיהם אם היו יכולים להענישו על פי האמתלאות הנזכרו' והשיבו שראוי להענישו שכן מצינו כמה עובדות בש"ס הכל לפי ראות עיני הדיינים אחרי כן חקרו הדבר ודרשו היטב ועמדו על תוכן הדברים ראו כי אין בראובן עון אשר חטא ועתה תובע ראובן כיון שזך הוא בלי פשע שיחזרו לו את ממונו שעכבו לו לכן ילמדנו רבינו אם הדין עם ראובן או לא.

2תשובה ראיתי דברי השאלה ואין בהם שחר וטעמא דמילתא דפשיטא ופשיטא דמאחר שלא נמצא בראובן עון אשר חטא שחייבים להחזיר לו ממונו ולא יעכבוהו ולא עוד אלא אפילו מה שהפסידוהו מממונו על ידי התוגרמים שתפסוהו ושמו אותו בבית הסוהר חייבים לשלם לו וכמו שכתב הרא"ש ז"ל בתשובה סימן י"ז על לאה שטוענת על ראובן שמסרה ביד תוגרמים ובזה הפסידה הרבה וקצת בררה בעדים וקצת בהוכחות וראובן השיב נפלה דליקה ובתוך כך גזלת ממוני ובקשתי מן התוגרמים לתפשך כדי להפסידך ותחזיר לי את שלי ולא הפסדת כלום כי פטרתיך מן השר.

3תשובה כל מה שתוכל לברר לאה בעדים שהפסידה באותה תפיסה יפרע לה וישבע ראובן שאינו יודע שהפסידה יותר כיון דסליק בתיקו אם עשו תקנת נגזל כמסור לא מפקינן ממונא ובהוכחות אין נראה לחייבו ולאפוקי ממונא וכתב הרב הר' יוסף קארו נר"ו סימן שפ"ח קשה דשבועה זו מה טיבה שאם תברר בעדים שהפסידה הוה ליה רשע ואין מוסרין לו שבועה וכו' והשיב דכיון שראובן לא נתכוון למוסרה ולא תפסה אלא כדי להוציא מידה ממונו כל כי האי גוונא אינו מסור וכשר הוא.

4אף בנדון דידן חשובי טובי העיר אלו לא חשיבי כמוסרים על מה שתפסו לראובן וענו בכבל רגלו כיון שכוונתם אינו אלא להוציא לאור משפט הגניבה אבל מכל מקום כיון שנתברר לבסוף אצלם כי ראובן הנזכר זך הוא בלי פשע פשיטא שחייבים לפרוע לו לראובן כל מה שיתברר בעדים שהפסידוהו וכל שכן שחייבים להחזיר לו ממונו ממש שעכבוהו והדברים ברורים מפי סופרים ומפי ספרים ולהפצרת השואל כתבתי שורותים אלו. זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.