דברי ריבות רעט

1שאלה ראובן היה שכיב מרע וצוה מחמת מיתה וזה לשונו פרימירה מינטו דיקלארו קומר דישו פור אפוטרופיסים די מיש היגו"ש לרבי יעקב אביעטר ולרבי יוסף ששון ולרבי יוסף לינדו גונטה מינטי קון קלרה מי מוגיר אי מאנדו קי שינדו קי דיטה קלרה קירה אישטאר קון מיש פיגוש איליא שיאה פאטרונה אי שיניורה שוברי טודו' וכו' אחר כך בהמשך צואתו צוה וכתב ואמר אי שי דיקלארה קי שיינדו קי דיגה דונה קלארה מי מוגיר אפירמארי לה שבועה קידישו פרופיאה וילונטאד טומו דיני שי קאזאר פור טיינפו די דייש אנייוש מאנדו קי אילייא שיאה הפאטרופוזה אי מאנדי מי פוזיינדה קול טאל קי נון פאגה נינגונה קוזה שין אורדין אי קונשוגו די דיגוש אפוטרופיסים רבי יעקב אביעטר אי רבי יוסף ששון אי איליימא פואידה דאר קיטאנסה אקואל קייר דיביטו מיאו אנשי דידאר קומי די אויר קון קונדיסייון קי קומו פאשארי איל אנייו שי ואייא אה שאלוניקי וכו' והיה כל זה באישקופייא ועתה שואל השואל ואמר כי דונה קלארה הנזכרת אין רצונה לצאת מאישקופיאה אפילו אחר שעבר השנה וכיון שכן אין ראוי שתהא אפוטרופא על הנכסים שכן צוה בעלה ראובן ואמר קון קונדיסיון קי קומו פאשארי איל אניו שי ואייא אה שאלוניקי ועתה יורנו מורנו הדין עם מי.

2תשובה ענין זה יתברר לע"ד בהקדמת שתי הקדמות האחת היא שהדין נותן שמדקדקין לשון השטר ודנין על פיו ולא אמרינן האי גברא לא גמיר כולי האי ולא כתב אותו לשון מפני כך וכן כתב הריב"ש ז"ל בתשובותיו סימן ת"פ על ענין צואת שכיב מרע שמדקדקין לשון השטר ודנין על פי אותו הדקדוק ולא אמרינן ההוא גברא לא הוה גמיר כולי האי ולא כיון לכך וכן הביאו בית יוסף ח"ה סימן ס"א. הקדמ' שנית היא שכתוב בהגהות מיימוניות בהלכות מלוה ולוה פרק י"ז בשם מהר"ם דהא דתנן בבתרא פרק גט פשוט כתוב בו מלמעלה מנה מלמטה מאתים מלמעלה מאתים מלמטה מנה הכל הולך אחר התחתון היינו דווקא היכא דאי אפשר לקיים שתי הלשונות עליון ותחתון ויהיו סותרים זה את זה אבל היכא דאפשר לקיימן לא אמרינן דסתרי אהדדי אפילו היכא דשתי הלשונות מרוחקים זה מזה כל שכן היכא דסמיכי אהדדי דלאו אורחא הוא לומר בתוך כדי דבור שתי לשונות דסתרי אהדדי תדע דמבעיא לן התם קפל מלמעלה וקפל מלמטה מהו מי חיישינן לזבוב או לא תיקו אלמא אף על גב דלכאורה היה לו להיות פשוט דלא ניחוש לזבוב אפילו הכי מספקא ליה אלמא דטרחינן כדי לישב שתי הלשונות דלא יסתרו אהדדי וכן כתב הטור ח"ה סימן מ"ב היה כתוב בו למעלה דבר אחד ולמטה דבר אחר וסותרים זה את זה הולכים אחר התחתון וכתב הרב ה"ר יוסף קארו נר"ו וממה שאמר רבינו וסותרים זה את זה משמע דסבירא ליה דוקא דסתרי ואי אפשר לקיימן אבל היכא דאפשר לקיימן מקיימין אותן.

3ואחרי הודיע אלקים לנו את כל זאת ודאי שדונה קלארה הנזכרת אינה יוצאת מאפטרופא אף על גב שלא תצא מאישקופייא אחר השנה וזה דאף על גב דהאי ראובן דנדון דידן לא גמיר כולי האי לומר שדקדק בלשונו מכל מקום כבר הוכחתי דלא אמרינן הכי אלא דדייקינן לישנא דשטרא ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות בלישנא דשטרא וכיון שכן מצינו בשטר צואה זו לישני דלפום ריהטא סתרי אהדדי במעיקרא כתב סתם שיהיו פלו' ופלו' ואפטרופוסי' בשותפו' עם אשתו באופן שעשאה אפטרופא בלי שום תנאי בין שתלכי לשאלוניקי בין שלא תלך ואחר כך חזר ואמר קון קונדיסייון קי קומו פאשארי איל אנייו שי ואייה אה שאלוניקי ונראה שחוזר בו וסותר את עצמו וכבר הוכחנו דהיכא דאפשר לקיים שתי הלשונות לא אמרינן דסתרי אהדדי אלא שקולים הם ויבואו שניהם ולכן בנדון דידן הלשון הראשון שכתב שעשה לאשתו אפוטרופוס בלי שום תנאי בין שתלך לשאלוניקי בין שלא תלך במקומו עומד אלא שאחר כך פירש דבריו ואמר שמלאכת האפטרופסות שתעשה יהיה בעצת האפטרופיסום הנז' שמינה גם כן ומה שחזר ואמר קון קונידסיון קי קומו פאשארי איל אניו וכו' לא הטיל תנאי במנוי אפטרופוסותה אלא במה שהוסיף ונתן לה כח אחר עתה מחדש שאמר אי איליא פואידה דאר קיטאנסה אה קואל קייר דיביטו מיאו אנשי די דאר קומו די אביר וליתרון כח זה אמר שלא יהיה לה זה היתרון כי אם על תנאי שתלך לשאלוניקי אבל מציאות האפטרופוסות כבר נתקיים מלשונו הראשון בלי שום תנאי.

4וכן נראה מתוך לשונו במה שלא צירף התנאים וזה שהיה לו לכתוב אי שי דיקלארה קי שיינדו קי דיגה דונה קלארה מי מוגיר שי פואירי אה שאלוניקי קומו פאשארי איל אניו אי אפירמארי לה שבועה קי דישו פרופיא וילונטאד טומו די נון שי קאזאר פור טיינפו די דייש אניוש מאנדו קי אילייא שיאה אפטרופה אי מאנדי מי פזיינדה וכו' דאז ודאי היה משמע שלא מינה אותה לאפטרופה אלא על תנאי שתלך לשאלוניקי אבל עכשיו שהפריד התנאים ולא חברם נראה ודאי שבתנאי תחלה בלשונו הראשון שכתב אי מאנדו קי סיינדו קי דיטה קלארה קירה אישטאר קון מיש פי"גוש אילה שיאה אפטרופא אי שינייורה וכו' אבל אם תנשא לא תהא אפטרופא והמינוי החדש והכח המיותר שנתן לה די דאר קיטאנסה אה קואל קייר דיביטו אנשי דיראר קומו די אויר תלהו בתנאי שתלך לשאלוניקי ואם לא תלך לא תוכל לתת קיטאנסה אה קואל קייר דיביטו אבל מ"מ מימנוי אפטרופוסות שלה בשותפות שאר האפטרופוסות במקומו עומד באופן שנתקיימו שתי הלשונות ולא סתרי אהדדי וכן כתב הרשב"א בתשובה הביאה בית יוסף סימן מ"ב דכל היכא דאפשר לקיים לשון השטר כלו מפרשין ומקיימים ואפי' לעשות בעל השטר על העליונה וכן מהרי"ק שרש עשירי כתב מה שאנו אומרים דתחתון עקר היינו משום דאיכא למימר דהדר ביה אבל היכא דליכא חזרה כגון היכא דאפשר לקיים שניהם לא עדיף תחתון מעליון וגם שם בשרש הנזכר דקדק לשון השטר מדפלגינהו ללישני בתרי בבי כמו שיראה המעיין שם וגם בנדון דידן מדפלגינהו לתנאי בתרי בבי כמו שכתבתי ולא ערבינהו ולתנינהו נראה ודאי שדבר אחד תלה בתנאי א' והדבר המחודש השני תלה בתנאי השני כמו שכתבתי באופן דבהא סלקינן ונחתינן שאם דונא קלארה הנזכרת לא תנשא לאיש אחר אף אם לא תצא מאישקופייא לבא לשאלוניקי אפילו הכי היא אפטרופא על נכסי בעלה ראובן המצוה הנז' זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.