דברי ריבות שכד

1שאלה ראובן ושמעון קנו מתוגר אחר סכום צמר שעלה לסך שלשה ושלשים לבנים ופרעו לתוגר יחד אחד ושלשים אלף לבנים ומת התוגר ועתה בא בן התוגר ותבע משמעון כל מעות הצמר בשלם ונתפשר שמעון עם בן התוגר בשלשה אלפים לבנים מלבד השנים אלפים לבנים שנשארו חייבים ותובע שמעון מראובן חצי המעות ומשיב ראובן אנו לא היינו חייבים אלא שנים אלפים לבנים ועתה אם בן התוגר מעליל לך או שהיה לך קונטראטו אחר עם אביו עתה איני חייב אלא אלף לבנים ילמדנו רבנו הדין עם מי.

2תשובה הדין עם ראובן ואינו חייב לשלם כי אם האלף לבנים שהרי בגדולה מזאת כתב הרמב"ם ז"ל פרק ח' מהלכות חובל ומזיק וזה לשונו מי שנתפס על חבירו ולקחו כותים ממון ממנו בגלל חבירו אין חבירו חייב לשלם אין לך מי שנתפס על חבירו ויהיה חבירו חייב לשלם לו חוץ מן הנתפס מפני המס הקצוב על כל איש ואיש בכל שנה וכו' הרי לך שאפילו היתה התביעה על ראובן לבדו לא היה חייב ראובן לשלם לשמעון מה שהוציא בשבילו כל שכן בנדון דידן שהיתה התביעה על שמעון דפשיטא ופשיטא שאין חייב ראובן כלל כלל לסייעו.

3וכן פסק חו"מ סימן קכ"ח וסימן שס"ח שכתב שם ראובן שהיה חייב מעות לכותי ואנס הכותי את שמעון עד שפרעם בשביל ראובן אין ראובן חייב לשלם לשמעון מה שלקח ממנו האנס בשבילו אלא אם כן היה החוב שהיה לאנס על ראובן מן המס ואנס לשמעון שפרע בשבילו.

4הרי שאפילו שהחוב שתובע האנס הוא אמת ותובעו בשביל ראובן מכל מקום אינו חייב ראובן לפרוע לשמעון כל שכן בנדון דידן שהתביעה היה עלילה ולא תבע בשביל ראובן לא כל שכן שפטור ראובן מכלום.

5וא"ת הרי כתוב בהגהות מיימוניות בהלכות מכירה פרק י"ט על ראובן ושמעון שהיה להם חוב בשותפות ופרע להם הכותי עד ט"ו ליטרה כי אומר שראובן חייב לו ט"ו ליטרא וראובן כופר שאינו חייב לו מאומה ורצה להשבע לו והכותי לא רצה לקבל שבועתו ואומר שמעון שעל ראובן יש להיות כל ההפסד מפני שתביעת הכותי עליו היתה ופסק מורי דההפסד על שניהם בשוה וכו' הרי שפסק דשדינן ההפסד על שניהם אף בנדון דידן נימא הכי.

6ויש לומר שהחיוב של שניהם דהתם והפטור של ראובן דנדון דידן כלהו חד טעמא נינהו וזה כמו שכתוב שם בהגהה דסתם כותי' אנס הוא ותובע ראובן שלא כדין ואפילו שבועה אינו צריך לישבע לו לשמעון ולכן אומר ראובן לשמעון הכותי תפס חלק מעותיך בתורת אלמות ואונס ואתה בא להוציאו ממני אינו חייב לך כלום כי לא הייתי חייב כלל אשר פיהם דבר שוא.

7אף בנדון דידן אומר ראובן לשמעון אתה בא להוציא ממני מה שהעליל הכותי עלי אשר פיו דבר שוא איני חייב לשלם באופן שבין בנדון דידן בין התם היסוד הוא שאין להוציא ממון מחזקת המוחזק ולכן באותה ההגהה כיון שתפש הכותי מאותו החוב חלק שמעון ולא פרע אפילו שתפשו בשם ראובן לא יוציא שמעון מיד ראובן חלק חובו אף בנדון דידן לא יוצא שמעון מיד ראובן חצי ההפסד זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זל"הה.