דברי ריבות שצט

1שאלה יעקב נשא אשה לאה ובשעת הנשואין התנו ביניהם בכלל תנאי הכתובה וז"ל ונתחייב החתן שלא ישא אשה אחרת עליה בחייה לא בתורת אשה שפחה ופילגש או אמה לא בקידושין ולא בכתוב' ולא בתורת שום אישות בעולם ואם ח"ו יעבור וישאנה מעתה ומעכשיו נתחייב החתן הנז' לתת ולפרוע לה כל סכי כתובתה נדונייא ותוספת שלה משלם ולתת לה גט כשר להתירה לכל אדם אם תרצה הכלה לצאת ממנו אחר כמה שנים בא יעקב החתן על אמתו שהיה לו בביתו וילדה לו בן עוד אחר כך יעקב נשא אשה אחרת בקידושין וכתובה ולאה הנזכר' תובעת כתובתה נדונייא ותוספת מבעלה ילמדנו רבינו אם הדין עמה.

2תשובה ודאי שחייב הבעל לקיים תנאו שהתנה עם אשתו כי תנאו קיים וגם מכח השבועה שחלה להיותו כולל כל הנשים כדקיימא לן שהשבועה חלה אפילו על דבר מצוה כשהשבועה היתה דרך כלל כגון נשבע שלא לאכול מצה סתם אסור לאכול מצה אפילו בליל פסח ולכן חייב לקיים תנאו לפרוע לה נדוניא ותוספת ולפוטרה בגט וכל זה הוא אם האמינה לאשתו כשני עדי' על כל מה שתטעון על תנאי כתובתה אבל אם לא האמינה אפשר יעקב זה לטעון שפטרתו היא מהשבועה.

3וראיה לזה שכתב הרא"ש ז"ל בתשובה וז"ל בענין השבועה שלא האמינה עליו באותה שבועה לא כשני עדים ולא כעד אחד ופייסה שתתיר לו השבועה ונתפייסה והתירה לו שלא בפני עדים עתה שלא התירה לו מעולם והוא אמר שהתירה לו איזה מהם נאמן תשובה כיון שלא האמינה עליו בעדים נאמן ראובן לומר מרצונה אני יוצא שאמרה שמרצונה הוא שאצא כל זמן שארצה ופטרתני משבועה וכו' ולכן בנדון דידן אם האמינה כשני עדים פשיטא דאינו נאמן לומר שפטרתו וחייב לקיים שבועתו ואף אם לא האמינה אף על גב דיכול לטעון שפטרתו מכל מקום הקב"ה שיודע נסתרות יודע האמת ויעקב זה יחוש לחומר השבועה ויקיים אותה זהו מה שנראה לע"ד הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.