דברי ריבות תכ

1במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בית דין דחתימין לתתא כד אתא קדמנא רבי יואל ואחר האיומים וכו' קם והעיד שביום שבת אחר מנחה וידי און מנסיבו טיני אה אונה ריוה קי אישסאכה סירקה די אונה מוגי"ר קא זאדה אי אונה מוסה שמה שול דישו לה מוגיר קא זארה אלה מוסה ארקי פירמוזה ריזה אי דישוו אלמאנסיבו דיש אנוש ויד אישה ריזה דישו איל מאנדה פור איליא דישו לה מוגיר אלה מוסה וא פור איליא וינו לה מוסה אלמאנסיבו אי דישולי דיזי קילי אמושטריש אישה ריזה סירו איל לה ריזה אי די שילה אי דישילי תהא לי מקודשת אי לה מוסה טומולה ריזה אי לה דיין אלה מוגיר קאואדה אינו וידי מאש וכו' היה זה ביום ה' י' לסיון שנת עזרנו בשם ה' בשאלוניקי וקיים. פלוני דיין פלוני דיין פלוני דיין.

2ראיתי שטר קבלת עדות הקדושין ומה שכתב החכם השלם הפוסק עליו ואיזן וחיקר בענין עד מקום שיד האפשרות מגעת ונראה לי שהדבר העומד נגד ענין זה להצריכה גט הוא הא דתניא פרקא קמא דקידושין אמר לה כנסי סלע זה בפקדון וחזר ואמר לה התקדשי לי בו בשעת מתן מעות מקודשת וכתב הר"מבם פרק ה' הלכות אישות אפילו לא אמרה אין אלא שקבלתו ונטלתו ושתקה הרי זו מקודשת וכן כתב אבן העזר סימן כ"ח וטעמא דמילתא דכיון דשתקה וקבלתו איכא הוכחא שנתרצית והשתא נידון ונאמר כמו שכתב החכם השלם הפוסק ומה התם שהוא עצמו מתחלה אמר לה בתורת פקדון שהיינו יכולים לומר שלא קבלתו אלא אדעתא דפקדון מכל מקום כשחזר ואמר לה התקדשי לי בו ושתקה וקבלתו אמרינן שנתרצית וקבלתו לשם קדושין בנדון דידן שמעולם הוא לא הזכיר אלא שם קדושין לא כל שכן דאמרי' ששתיקתה מורה שנתרצית וקבלתו לשם קידושין.

3לזה נראה לעניות דעתי לחלק אם יכשר בעיני החכמים המורים הורא' וזה דשאני התם שגילתה במעשיה שנתרצתה לעשות רצונו וזה דמי הכריחה לאשה זו לקבל הסלע ההוא לא בתורת פקדון ולא בתורת קידושין אלא בודאי כיון שקיבלתו גילתה דעתה שנתרצית לעשות רצונו הן שיהיה בתורת פקדון הן שיהיה בתורת קידושין וכיון דידעינן ודאי שנתרצית לעשות רצונו אמדינן דעתה דנתרצתה לו במה דניחא לה שהיא להתקדש מדריש לקיש דטב למיתב טן דו וכמו שכתב הרשב"א סימן אלף רכ"ז.

4אבל בנדון דידן מעולם לא גילתה דעתה שנתרצית לעשות רצונו אלא אדרבה להפך שאמרה לו די זי קילי אמושטריש אישה ריזה באופן שאמרה שהיתה שלוחה של האשה הנזכר' ותכף כשקבלתה נתנה הריזה לאשה המשלח' נרא' ודאי הן בתחלה הן בסוף שכונתה בקבלת' היתה לעשות רצון האשה המשלחה ואין כאן שום גילוי דעת לעשות רצונו זה נראה לעניות דעתי לחלק להתיר נערה זו בלא גט בהסכמת החכמים השלמים נר"ו נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.