דרישה, חושן משפט קכב:ד
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 122:4
Open in the reader →1זיל דון ואפיק לנפשך לכאורה נראה דצ"ל זיל דון וזכי ואפיק וכן הוא בגמרא ובאשר"י וכן מוכח בסימן זה לקמן דכ"ר בשם הרי"ף דסב הוא במקום זכה אלא שצ"ע שלא מצאתיהו מוגה בנוסח הטור וגם בס"י ליתא וכמה פעמים בסימן זה נזכר זה הל' זיל דון וכו' ולא נזכר מלת זכה. וגם בסמוך אחר שזכר בתשובה דסב הוא כזכה חזר וכ"ר ז"ל ואם כתב זיל דון ואפיק כו' ולא כתב זיל דון וזכה וכו' לכ"נ דס"ל לרבינו דלפי מה שהשיב הרי"ף סב הרי הוא כזכי למדנו ממנו מעט דאין צריך לכתוב לא סב ולא זכי דאם היה בעינן לכתוב וכי ודאי לא הוה משיב דסב הרי הוא כזכי דמה ענין סב דפי' טול לענין זכי אלא ודאי הכי השיב לו לא הצריכו חכמים לומר לשון זכייה אלא שיהיה כתוב בה לשון שמשמעותו שיטלו לנפשו וא"כ סב וזכי שווים הן וממילא נלמד מיניה דאף אם לא כתב שום אחד מהן גם כן כשר דהא בכתבו דון ואפיק לנפשך ג"כ נשמע מיניה דיטלו לנפשו אלא שהרי"ף השיב להשואל על פי מעשה שהיה וכן נ"ל עיקר דודאי לא כיונו חכמים ז"ל על לשון זכייה דלא מצינו זכייה אצל הקונה לעצמו כ"א ע"י אחרים הזוכים וק"ל. אבל המחבר בש"ע העתיק לשון התשובה ומשמע דדוקא קאמר גם שם בסד"ה כתוב בנוסח ההרשאה דון וזכה עיין שם. והנראה בעיני לדעת רבינו כתבתי: