דרישה, חושן משפט קנג:יז
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 153:17
Open in the reader →1כתב הרמב"ם רצה בעל הגג כו' אין בעל החצר יכול לעכב עליו כו' עיין במ"מ שכתב שדינים אלו למד הרמב"ם מדיוק האוקימתא דמשמע דע"כ ל"פ האמוראים התם אלא לענין אם יכול בעל החצר לשנות או לא אבל בעל הגג פשיטא דיכול לשנות ולפי' נ"י והראב"ד דלהרמב"ם תרתי אוקימתא קמייתא בשינויא דבעל הגג מיירי ול"פ אהדדי כמ"ש לעיל בסמוך לשונם א"ש טפי. וק' לי מ"ט דס"ל דיכול לשנות הא יכול בעל החצר לטעון בדעתי לבנות ברוח האחרת למעלה מגובה המזחילה וא"ל דס"ל לרמב"ם כיון שהחזיק מרוח א' החזיק נמי מב' רוחות דהא בסמוך בסכ"ב גבי קורות סבירא ליה להרמב"ם דהחזיק לקורה אחת לא החזיק לב' קורות דלמה שהחזיק החזיק ומה שלא החזיק לא החזיק. מיהו בזה היה אפשר לתרץ דגם להרמב"ם נהי דלא החזיק להרבה קורות מיהא לקורה זה החזיק בכל הכותל ויכול לשנותו ממקום למקום וה"ה הכא במרזב זה החזיר בכל המזחילה לתת אותה מרוח זה לרוח אחרת. אך קשה דנ"י כתב בהדיא בשם הריטב"א להיפוך שכתב ז"ל אמר המחבר והא דאמרינן שיכול לקצרו או לטלטלו (פי' אאוקימתא דר"ח ורב יהודא אמר שמואל קאי ותיבת דאמרינן כמו דאמרי א"נ ס"ל דל"פ ומר אמר חדא ומר אמר חדא וכולהו הילכתא נינהו וא"ש לשון דאמרינן) מצד אל צד היינו בעל החצר דסוף סוף הא מקבל המים של גגו אבל בעל הגג אינו יכול לעשות בו שום שינוי שלא מרצונו של בעל החצר שמא ירבה לו בנזק וכבר אמרינן אין לו חזקה כלומר על הניזק וזה ברור ריטב"א ז"ל עכ"ל. וכ"כ המ"מ בשם הרמב"ן והרשב"א שאם בא להוסיף היזק בכלום אין שומעין לו עכ"ל פירושו דהרמב"ם כמ"ש בפרישה דאיירי כשאינו טוען שום טענת היזק והריטב"א מיירי כשאין בעל החצר לפנינו והלה בא לשנות אפילו לעקור מצד לצד או לקצר אין שומעין לו דשמא יגיע נזק לבעל החצר כלומר נזק גמור ודוק: