דרישה, חושן משפט קנה:מו
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 155:46
Open in the reader →1אבל כל שאר הרחקות חשבינן להו כו' דקדק רבינו וכתב חשבינן להו ור"ל אף שבאמת לא נראה כן מ"מ חשבינן להו כו' והוא מטעם שכתב הנ"י אהא דפריך בגמרא לימא מתני' דמרחיקין את הסולם מן השובך ד"א כו' דלא כר' יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה ניטע בתוך שלו ע"ש שהאריך והוא מדברי תוס' בדף כ"ב ע"ב בד"ה לימא תנן כו' והכלל העולה מדבריו דאף להרי"ף דס"ל דאפילו אי קדים המזיק וסמך עד שלא בא שם הניזק אפ"ה צריך המזיק להרחיק היינו דוקא היכא שההיזק בא להניזק אח"כ מזה המעשה עצמו שעשה ולא מגרמתו כגון סמיכת גפת ונברכת דההיזק בא מהן עצמן להכותל ממקום שהניחן מיד כשיסמוך ולא מגרמתו שכבר נתחמם הקרקע או נתלחלח הארץ אלא אף אם לא נתלחלח ונתחמם כבר נתחמם ונתלחלח עתה שיעור ג' טפחים מיד כשיוסמך מגיריה דיליה שהם מונחים במקום שהניחן תחילה לכך צריך להרחיק ג"ט ומה"ט ס"ל לרי"ף דאפילו סמך בהיתר ומכר ללוקח אפ"ה צריך להרחיק אפילו לר"י ולאפוקי סמיכת אילן לבור שאין ההיזק בא מנטיעתו עצמו כ"א מגרמתו דהיינו מהנטיעה גדילים ומסתעפים שרשים ור"ח ור"ת ור"י והרא"ש ג"כ ס"ל האי סברא דנ"י דמחשבי כל הני גירי דיליה מה"ט אלא שמצריכין להיות הניזק שם בשעת הנחת גירי דיליה. והתוס' שכתבו שם בשם ר"ח דר"י מודה בכולהו משום דהיזק מהאי שעתא משתכח ג"כ כוונתו למה שכתב נ"י. והשתא א"ש דהנ"י כתב שם טעם לרי"ף ולר"ח ביחד אע"פ שלא בחדא שיטה שייטי שהרי הרי"ף ס"ל דפליגי אפי' אם המזיק קדים ור"ח ס"ל כר"ת דפליגי ומצריכי דוקא שהניזק קדים. ועוד שהרי התוס' הנ"ל כתבו בשם ר"ח דמש"ה מודה ר' יוסי משום דבההוא שעתא משתכח ההיזק אלא ודאי כולהו חדא עניינא הוא וכמ"ש. ועיין מ"ש עוד בסמוך בדרישה. וכן מוכח מלשון הרא"ש שכתב שם ז"ל הלכך נראה לר"ח והרי"ף דפשיטא לתלמודא דבכולהו מודה ר"י דהוי גירי דיליה לפי שאותו דבר שהוא סומך מזיק לחבירו. אבל סולם אינו מזיק אם לא שתבוא הנמייה וכן אילן לא יזיק עד שיגדלו השרשים כו' הרי לשונו מוכח כדברי נ"י וכתבו בשם ר"ח והרי"ף ולזה נתכוין ג"כ רבינו במ"ש אבל לדעת רש"י ורי"ף כו' ע"ש: