דרישה, חושן משפט קנו:יג
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 156:13
Open in the reader →1וכן על מלמדי תינוקות כו' שם דף כ"א א"ר יוסף ומודה רב הונא במקרי דרדקי דל"מ מעכב דאמר מר עזרא תיקן להן לישראל שיהו מושיבין סופר בצד סופר דקנאת סופרים תרבה חכמה ופרש"י ומודה רב הונא דאמר לעיל בר מבואה דאוקי רחייא כו' דאית ליה כרשב"ג מודה הוא במקרי דרדקי דלא מצי מעכב לבר מבואה מללמד גם הוא תינוקות שמתוך כך יזהרו באומנותן שיראה זה מזה דאמר מר כו' ע"כ ומימרא זו הביאו רי"ף ורא"ש ורמב"ם ורבינו ורבינו ירוחם וב"י כתב דצ"ע כיון דלא קיי"ל כרב הונא כדלעיל לא הו"ל לפוסקים להביאה ונ"ל שהם סוברים דה"פ אפילו רב הונא שסובר דבר מבואה מעכב אבר מבואה משום דפסק לחיותיה מיניה מודה במקרי כו' ומינה דלרב הונא בריה דר"י דסבר דבר מתא מעכב אבר מתא אחריתא כי לא שייך בכרגא דהכא מודה במקרי דרדקי דל"מ מעכבי והא דלא קאמר ומודה רב הונא בריה דר"י משום דהכא אשמועינן רבותא טפי דאפילו רב הונא דחייש טובא לפיסוק דחיותא מודה וכ"ש רב הונא בריה דר"י א"נ אפשר דרב יוסף ס"ל כרב הונא וקצת דוחק הוא עכ"ל ולעד"נ דרב יוסף דאמר ומודה רב הונא קאי אתרווייהו אסתם רב הונא וארב הונא בריה דר"י ולכך סידר התלמוד דברי רב יוסף אחר דברי תרווייהו מ"ש ורש"י דפירש דאמר לעיל בר מבואה כו' כוונתו וגם אדלעיל קאי גם משום דנקט בלשונו ומושיבין סופר בצד סופר והיינו כלשון רב הונא דאמר אסור בר מבואה לקבוע גבי בר מבואה נקטיה גם מפני שרב יוסף היה קשיש וקדים לר"ה בריה דר"י משום הכי נקט לרב הונא סתם וק"ל: