דרישה, חושן משפט קס:ג
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 160:3
Open in the reader →1שני חצירות כו' עד והר"י ברצלונ"י כו' ז"ל הגמרא דב"ב איתמר כו' [עב"ח שהביאו] ות"כ דרב חסדא ב' חצירות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע מלמטה ובונה ופסקו הפוסקים כר"ח ויש פירושים שונים בשיטה זו והרא"ש ורבינו ס"ל דה"פ שני חצירות שאחד גבוה מחבירו אפילו הרבה אר"ה תחתון בונה מכנגדו ועולה פי' בונה משלו מלמטה עד שמגיע לגובה קרקעיתו של חבירו ואח"כ מתחיל זה לסייעו ונותן חלקו מכנגדו ועולה והטעם שהעליון אומר אל התחתון אני איני מחויב אלא לעשות גדר גבוה ד' לסלק היזק ראייה ואילו היו חצרות שווים הייתי בונה ד"א מקרקעית חצירי בשיתוף עמך עתה שקרקעותיך נמוך לא אפסיד אני בשפלות קרקעותיך אבל התחתון אינו יכול לומר כן לא אפסיד אני [בעליית] קרקעותיך שלעולם צריך התחתון לסלק היזק ראייה כשעומד העליון בשפת חצירו ומשתמש אז יראהו התחתון וכמ"ש התוס' שם בשם ר"י וגם הרא"ש והביא שם ראיה לדבריו ע"ז להכי התחתון בונה למטה לבדו והעליון מסייע למעלה ומיהו נראה דס"ל גם כן דהעליון צריך ליתן סיוע למקום הכותל שכשבונה התחתון למטה מקציע עפר חצר העליון כדי חצי עובי הכותל שהרי בסיוע זה אינו מפסיד העליון בשפלות התחתון שאף אם היו שווים היה כל אחד נותן חצי מקום הכותל ורב חסדא אמר עליון מסייע מלמטה ובונה פי' עליון צריך לסייע מתחלת הבנין עד גמירא כיון דע"כ צריך להרחיק היזקו מעל חבירו והוא אינו רוצה לבנות הכותל למעלה על חצירו אין בנין באויר בלא יסוד נמצא שאינו יכול לסלק היזקו אלא ע"י הבנין התחתון לכן דין הוא שיסייע עמו מהתחלת הבנין זו היא שיטת הרא"ש ורבינו. ורבינו יונה והר"י אברצלוני ע"פ מה שכ"ר כאן בשמם נ"ל דיש להן בפירושם שיטה אחרת והוא זה לע"ד כי רב הונא אמר שהתחתון צריך לבנות לבדו מלמטה עד שיגיע לקרקעיתו של החצר העליונה ומשם ואילך מתחיל העליון לבנות לכל אחד כדינו והיינו לר"י אברצלוני אם קרקעית העליון גבוה ג"א מסייע לתחתון באמה והמותר בונה לבדו ולרבי יונה אם החצר התחתונה רחבה למטה בונים מקרקעותיה ולמעלה הכל יחד ואם חצירו של תחתון קצרה בונה התחתון עד שיעור מה לפי ראות הדיינים ואותו שיעור בונים יחד והנשאר עד גבוה ד"א בונה העליון לבדו ולכ"א מהן צ"ל הא דאר"ה סתם והעליון בונה מכנגדו ועולה משום דסבר דדין מה שהעליון בונה כנגדו בסיוע התחתון או לבדו הוא פשוט ולא בא ר"ה אלא לחדש ולומר שא"צ העליון לסייע לתחתון לבנות כנגדו מלמטה ורב חסדא דיבר ג"כ דרך סתם וסמך על הסברות לכל אחד כדאית ליה כנ"ל ולא בא אלא לומר לר"ה אתה אומר התחתון בונה כנגדו לבדו ואני אומר שהתחתון לעולם נסתייע מהעליון והמותר בונה העליון לבדו וז"ש רב חסדא העליון מסייע להתחתון ר"ל כל שיעור בניינו אשר על התחתון לבנות מסייע לו העליון והנשאר בונה העליון לבדו והיינו להרי"א דס"ל דלעולם אין על התחתון לבנות כי אם ד"א אותן ד"א בונה העליון עמו והמותר בונה העליון לבדו וכן הדין להר"י בשחצר קצרה ע"פ מ"ש לעיל ובאם החצר גבוהה ד"א לרי"א לא איירי דאז אין על התחתון לבנות כלל וכן להר"י בשחצר רחבה דאז הדין נותן שבונין הכל יחד מזה לא איירי דהא רב חסדא ס"ל בהא כר"ה דהעליון בונה מכנגדו ללמדנו שהמותר בונה העליון [לבד]. וכשיטה דרי"א והר"י נראה דהוא שיטת הרמב"ם גם כן שכתב בפרק ג' דשכנים זה לשונו שתי חצירות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא בונין שניהם מלמטה ועולה ובונה העליון לבדו מכנגדו ולמעלה עכ"ל הרי לפנינו דריש דבריו המה כדברי הברייתא דת"כ דר"ח הנ"ל ומוסיף עליו וכתב ובונה העליון לבדו מכנגדו ולמעלה והוא ממש כמ"ש לשיטת פירש רי"א והר"י דפירוש דברי ר"ח שבא לחדש ולומר היפוך מדרב הונא דסבירא ליה דיד העליון על העליונה ובא הוא לומר אדרבה דיד התחתון על העליונה ומה שעל התחתון לבנות צריך העליון לסייע לו והמותר ישאר על העליון לבדו לבנותו וסתם הרמב"ם דבריו ולא גילה דעתו ונוכל לפרשו כדעת הר"י או כדעת רי"א ובהמ"מ משמע שפירשו ע"ד הר"י ע"ש אבל סתם דבריו המ"מ ביותר ובב"י נראה שפירש בדברי הרמב"ם קצת בע"א ואשר כתבתי הוא הנכון בעיני ורש"י לא גילה בביאור שיטה זו ונוכל לפרשו בכל אחד מהדרכים כי הוא לא פירש כ"א אתחילת דברי רב הונא דאמר דאין העליון צריך לסייע לתחתון ע"ז כתב דה"ט שלא יהיה העליון נפסד בשפלות קרקעיתו של תחתון ובזה הפירוש שני השיטות שוים אלא שנשתנו במה שסיים רב הונא לומר העליון בונה כנגדו וכן בדברי רב חסדא ודוק: