דרישה, חושן משפט קסג:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 163:1
Open in the reader →1וכשגובין גובין כו' ב"ב בדף ז' בעא מיניה ר"א מר"י כשגובין לפי נפשות הן גובין א"ד לפי שבח ממון הן גובין א"ל לפי ממון הן גובין א"ד בעא מיניה לפי ממון הן גובין או לפי קירוב הבתים הן גובין א"ל לפי קירוב הבתים הן גובין ע"כ והרי"ף לא כתב אלא לישנא בתרא משמע דס"ל דב' הלשונות אלו פליגי ונקטינן כלישנא בתרא וגובין לפי קירוב בתים ולא לפי ממון וכן דעת הרמב"ם פ"י דשכנים אבל הרא"ש בשם ר"י הלוי כתב דהני לישני ל"פ ולתרווייהו אין גובין לפי נפשות אלא לפי שבח ממון ומיהו לישנא בתרא לטפויי אתא דהאי שבח ממון גובין אותו לפי קירוב הבתים תדע שהרי אם יש ב' בתים שוים כאחד כלום גובין מהן אלא לפי שבח ממון וכן אם יש בו בית קרוב ואין בו ממון כלל וכי עלה על הדעת שגובין ממנו כלל דכיון שאין בו ממון למאי חייש הא למדת דשבח ממון הוא העיקר ומאי לפי קירוב הבתים דקאמר הוא אף לפי קירוב הבתים ומחלקין תחילה לפי הממון ואח"כ לפי קירוב הבתים כו' וסיים כמש"ר כאן וכ"כ רשב"א בתשובה וכ"כ התוספות והוא דעת רבינו ודברי הרא"ש צריכין ביאור בהאי תדע דכתב דמנ"ל דילמא כשהבתים שווים בקירוב גובין מהן בשוה ולא אזלינן בתר ממון ונראה דפשיט ליה זה מדקא בעי ליה וקאמר אי אזלינן בתר ממון או לפי קירוב בתים משמע דוקא היכא דאיכא קרוב לאחד יותר מהשני הוא דקא מיבעיא אי אזלינן בהו בתר שבח ממון הא בשווין לא קמיבעיא דודאי אזלינן בהו בתר שבח ממון גם במה שסיים הרא"ש ורבינו וכתבו דבשני הבתים שווים אזלינן בתר קירוב הבתים אל תטעה לומר דכשאינן שווים בממון לא אזלינן בתר קירוב הבתים דז"א דהא כתב הרא"ש דללישנא בתרא האי שבח ממון (והיינו כשיש לאחד ממון יותר מהשני) גובין אותו לפי קירוב הבתים ש"מ דאזלינן בתר דתרווייהו ביחד ולא כתבו כשהן שווים אלא משום דאז פסיקא יותר ובזה דברי רבינו מבוארים וכמ"ש בפרישה ועד"ז יתפרש ג"כ לשון התוספות דף ז' שכתבו בשם ר"ת ז"ל דעשירים רחוקים יתנו יותר מעניים קרובים מדכתב יתנו יותר מיירי בעניים שיש להן ממון אלא שנקראו עניים נגד עשירים ומש"ה גם הם צריכין ליתן אלא שאלו יתנו יותר ומשמע דוקא כיון שהן עניים נגדן מפני שיש לאלו ממון הרבה יותר מזה מש"ה יתנו יותר הא לאו הכי אף שיש להן קצת ממון טפי אזי ישוו בנתינתן מחמת ממונו דהאי וקורבתו דהאי וק"ל וכן כוונת המגיד משנה במ"ש שם בשם אבן מיגא"ש ע"ש התוספות וגם הנ"י כתב בהאי לישנא ונתפרש כן ודוק: