עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryדרישה

דרישה, חושן משפט קעה:לב

דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 175:32

Open in the reader →

1ואיני מבין למה אין המצרן מסלק כו' עיין בב"י שרוצה להבין מה שאינו מבין רבינו. וכבר כתבתי בפריש' דעת רבי'. וא"ל הא כ"ר לעיל סי' ק"ג גבי שומא הדרא דאורתא ויהבא במתנה לא הדרא אע"ג דמדידיה הדרא דהא ע"כ צריכין לחלק ביניהן שהרי שם אפילו מכרה לא הדרא והכא אפי' הרמב"ם מודה דמוציא אפי' מיד לוקח שני ועוד דשם פי' רבינו דאורתא ר"ל דאורתא מחיים במתנה ש"מ אבל אורתא לאחר מיתה ממילא הדרא וכאן כתב אפי' כשמת אין מוציאין מיד היורש אלא צריכין לחלק ולומר דדוקא בשומא יש לחלק בין ב"ח לדידהו משום דב"ח דנחית אדעתא דזוזי להכי כי פרע ליה זוזי הדרא מיניה משום הישר והטוב אבל זבנה ואורתא ויהיבנה במתנה דאינהו נחתי אדעתא דקרקע ליכא עליהם משום הישר והטוב משא"כ הכא דגם הלוקח נחית אדעתא דקרקע ואפ"ה המצרן מסלקו א"כ אינהו לא עדיפי מאיהו וכ"כ ב"ה הביאו ב"י ועוד נ"ל לחלק דדוקא בשומא דהב"ד נתנו להאי מלוה בחובו בשומא והכרזה וכדין מכר גמורה ויהא עומדת להשאר ביד המלוה אלא שחז"ל אמרו דרך כלל לעשות הישר והטוב על כל לוה שבא לפדות וכי תקנו אמלוה גופיה תקנו ולא אמי שבא בכוחו בירושה או במתנה או לקוחות משא"כ בהאי לקיחה דמתחילת הקנין לא בא לידו להשאר בידו ואף אם כבר אורתה או יהיב במתנה האי מצרן לא ידע אפי' שבא לידו דהלוקח דא"כ לא הו"מ לסלוקי כמ"ש בסמוך ומש"ה שפיר אמרינן דאין אלו שבאו מכחו עדיפי מיניה וק"ל: