דרישה, חושן משפט קפ:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 180:1
Open in the reader →1אבל אסורין להעמיד רחיים כו' כן הוא ל' המשנה פ"ה דנדרים וכ' הר"ן שם וז"ל ואע"ג דאמרי' בפ' חזקת שותפין אהעמדה כדי לא קפדי מ"מ אי קפדי יכולין לעכב זע"ז ואף ע"פ שדרכן לוותר ויתור אסור במודר הנאה עכ"ל והביאו הב"י והוסיף תיבה א' וכתב ויתור גמור והנה דבריו צריכים ביאור ואציע לפניך ל' הגמרא דפרק חזקת (בבא בתרא ד' נ"ז) דשם תנן דאם העמיד בחצר רחיים ותנור כו' אין לו חזקה וקאמר שם דאר"נ דה"ט משום דשותפין אהעמדת רחיים בחצר כדי לא קפדי ומקשה שם ע"ז ז"ל והא תנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר ואף דראב"י פליג ע"ז שם וס"ל דמותרין ליכנס הא מפורש בפ' השותפין דהיינו דוקא כשאין בה דין חלוקה אבל ביש בה דין חלוקה כ"ע מודו שם דאסור ליכנס בחצר ושם בפרק חזקת גם ביש בו דין חלוקה איירי אבל אין לומר מבבא דבתרא פריך שם ושניהם אסורין להעמיד שם רחיים ותנור ולגדל שם תרנגולים דהא תירוצא דרבינא לא קאי אזה וכמ"ש בסמוך. אלא אר"נ הכא ברחבה דאחורי בתים עסקינן דבהעמדה כדי לא קפדי רב פפא אמר אידי ואידי בחצר השותפין ואיכא דקפדי ואיכא דלא קפדי בממונא לקולא גבי איסורא לחומרא רבינא אמר לעולם לא קפדי והא מני ר"א היא דתניא ר"א אומר אפי' ויתור אסור במודר הנאה ופי' רש"י לעולם לא קפיד בהעמדה כדי וכדתנן דלא הוי חזקה וגבי נדרים נמי מותרים ליכנס לחצר והא דקתני אסורין ר"א היא דמחמיר בנדרים טפי דאפי' דבר שאינו הנאה כ"כ אסור דחוסר אפי' ויתור כגון ב"ה שמודר הנאה מחנוני ושלח ב"ה פרוטה לחנוני לקנות ממנו מאה אגוזים בפרוטה והוסיף לו החנוני א' או ב' יתרים אסור באותו ויתור דמתנה היא אע"פ שלשאר לוקחין נמי הוסיף כמו כן ומיהו רבנן שרי דאמרו בשביל המקח הוא מוסיף לזה על החשבון הקצוב לפרוטה עכ"ל רש"י. ונראה שדקדק רש"י בלשונו במה שהתחיל וכתב לעולם לא קפדי בהעמדה כדי וסיים וכתב ז"ל וגבי נדרים נמי מותרים ליכנס לחצר דדוקא כניסה התירו רבנן במודר אבל בהעמדה לחצר מודו רבנן דאסור וסיפא דמתני' דבשותפים דאוסר העמדה במודר נמי רבנן היא כיון דחזינן דהדיר אקפיד יקפיד אהעמדה שהיא טפי מכניסה וכניסה דוקא דומה לויתור דאגוזים דפליג ביה. והר"ן הנ"ל ג"כ ס"ל כשינויא דרבינא ומש"ה כתב דטעמא דמתניתין דאוסר העמדה במודר משום דחזינן דקפיד שהרי הדירו ואע"ג (דאין דרך) [דדרך] לוותר (בכזה) מ"מ ויתור כזה אסור במודר הנאה ומש"ה הוסיף הב"י בל' הר"ן וכתב ויתור גמור אסור כו' ור"ל אע"ג דלא קיי"ל כר"א דאוסר בויתור של אגוזים מ"מ בויתור גמור כלומר במה שהוא הנאה טפי מודו רבנן דאסור אע"ג דלא הוי ביה חזקה למפרע כיון דמסתמא לא קפדי. ומ"מ קשה דהר"ן לא ס"ל לא כשיטת הרי"ף ולא כשיטת הרא"ש הנ"ל בס"ס (ק"ס וסי') קס"א לפי מש"ר שם בשמם דאילו הרי"ף ס"ל דשינויא קמא עיקר דאהעמדה בחצר לא קפדי וס"ל כשינויא דרב פפא ורבינו דבנדרים שיש להחמור אבל בעלמא אפי' אם רוצין לעכב אין בידן כח לעכב כמש"ר בס"ס קס"א דכן יראה לו מדברי הרי"ף וכמ"ש והר"ן כתב דמ"מ אי קפדי יכולין לעכב וכשיטת הרא"ש נמי לא אתיא דהוא ס"ל כאידך שינויא דר"נ דאמר דדוקא ברחבה לא קפדי אהעמדה אבל בחצר גם שותפים קפדי אהדדי ואלו הר"ן התחיל וכתב ז"ל ואף ע"ג דאמרי' בפרק חזקת דשותפין אהעמדה כדי לא קפדי. וצ"ל שס"ל כהרי"ף דאהעמדה לא קפדי ומש"ה לית ביה חזקה ומ"מ ס"ל דאף דאין בו חזקה משום דסתמא לא קפדי מ"מ אי רצה לעכב ולמחות מצי מעכב ודלא כמש"ר בשם הרי"ף דיראה כו' ע"ש ס"ס קס"א. גם י"ל דס"ל כהרא"ש וס"ל דחצר הנזכר במשנה דנדרים דאסור להעמיד כו' פירושו היא כחצר הנזכר בפ' ח"ה וכמו שמוקי ר"נ לההוא דפ' ח"ה דמיירי ברחבה כן יפורש נמי החצר הנזכר בנדרים ברחבה דשניהן ל' המשנה הוא ומש"ה כתב הר"ן ואע"ג דאמרי' בפ' חזקת דשותפים אהעמדה כדי לא קפדי סתם ולא כתב העמדה בחצר אלא ס"ל לכל מר לפי אוקימתי' שם ודוק: