דרישה, חושן משפט רט:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 209:1
Open in the reader →1כתב הרמב"ם המקנה כו' כתב ע"ז המ"מ ז"ל החלק הראשון בדבר שמינו ידוע פשוט הוא ומבואר בכיוצא בזה בפ' המוכר פירות עכ"ל ונראה דנלמד ג"כ מהא דאמרי' בב"מ דף מ"ו אמר רבא א"ר הונא מכור לי באלו קנה עכ"ל וכ"ר בר"ס קצ"ט בל' מבואר יותר ע"ש וכמו שקונה לדבר אחר שמינו ידוע עצמו אף שאין סכומו ידוע דמ"ש דשם נמי בעל החפץ קונה ולוקח דבר שאין סכומו ידוע החפץ שלו דהא בחליפין שם מיירי ומשם נלמד ג"כ דיש אונאה כמו שסיים שם רב הונא ויש לו עליו אונאה ופירש"י אם פחתו המעות שתות עכ"ל וה"נ הכי פירושו וכ"כ ב"י דמשם למד הרמב"ם לדין זה דאונאה וא"ת הא הרא"ש שם נסתפק אם הלכתא בהא כרבא אמר רב הונא הנ"ל או כר' אבוה אמר רב הונא דפליג עליו וס"ל דאין לו עליו אונאה ומסיק שם דהמע"ה ע"ש ורבינו בר"ס קצ"ט ג"כ השמיט מלכתוב שם דיש אונאה בזה וי"ל דבכה"ג מודה הרא"ש דהתם טעמא דנחית ליה בתורת חליפין משא"כ הכא דלתורת מכר ירד ליה להכי ודאי איכא אונאה ואפשר שזה היה דעת המ"מ והב"י שלא למד גוף דין קנין דבר שאינו מסוים מזה משום דס"ל דאף דאמר רב הונא מכור לי באלו קנה עיקר הוא משום חליפין ועי' בד"מ מ"ש ב"י עוד בזה ושם בהגהותי כתבתי מה שיש לתמוה על הב"י ומ"ו ר"מ מ"ש בזה: