דרישה, חושן משפט רט:יא
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 209:11
Open in the reader →1אבל אם מתנה ע"מ כו' אהך דפריך בבן לוי ואמאי הא אין אדם מקנה דשלב"ל כתב הרא"ש ז"ל וא"ת ונהי דאין אדם מקנה דשלב"ל מ"מ אדם מתנה על דשלב"ל שאם אדם אמר לחבירו שדי מכורה ע"מ שתתן לי סאה חיטין מהיוצא מהשדה שנה שנה ודאי תנאו קיים ואם קיים תנאו כל שנה מכרו קיים ואם לא קיים מכרו בטל ור"ל דע"כ האי תנא ס"ל דע"מ הוה שיור דאי סבר דתנאי הוא הוה ליה למיתני אם נתן לו מעשר בכל שנה קנה ואם לאו ל"ק אלא מדקתני מעשר ראשון שלו ש"מ דס"ל דשיורא הוה ולהכי פריך שפיר היאך משייר דשלב"ל וטעם דהוי שיור ולא תנאי דבתנאי ל"מ לאתנויי דלא שקיל לוי חלף עבודתו אלא בשביל תנאי עכ"ל וביאור דבריו נ"ל שמתחילה כתב הרא"ש שע"כ המקשן מקשה שפיר מפני שמוכח מל' הברייתא דס"ל דלא הוה תנאי ואח"כ כתב דיש ליתן טעם דאף דס"ל לתנא דברייתא דבעלמא הוה תנאי מ"מ מסתמא האי בן לוי שמתנה הוי דעתיה על שיורא דאי הוה דעתו על תנאי לומר שלא יהיה המקח קיים אם לא תתן לי ה"ז לא לקח המעשר חלף עבודתו כ"א בתורת תנאי וקניין וזה אסור כנ"ל ביאור הרא"ש ונתבאר מזה דאצ"ל דלהרא"ש פליגי תנאי בזה אלא בבן לוי אמרינן דכ"ע דעתו הוי לשיורא ובעלמא דכ"ע ס"ל דע"מ תנאי הוה ולא שיורא ובזה מיושב למה נקט הברייתא בן לוי ואצ"ל דאורחא קתני ורבינו לא איירי בבן לוי כאן וק"ל ולא כב"י שכתב דפליגי ולא קי"ל כאותו ברייתא דבן לוי דס"ל דשיורא הוי אלא קי"ל דתנאה הוה ע"ש וז"א אלא שק"ק למה כ"ר דאם מתנה ואומר ע"מ שתתן לי הוה תנאי הא אפי' אמר ע"מ שיהיה לי ג"כ הוה תנאה וכל' ברייתא הנ"ל וכ"כ הוא עצמו ברמזים ובדוחק לומר שרבינו ס"ל כהרמב"ן שכתב בחידושים דבעינן שיאמר דוקא תתן לי ע"ש וכ"כ ר"ן ודו"ק: