דרישה, חושן משפט רי:יג
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 210:13
Open in the reader →1ואם זיכה כו' נראה דאפי לרי"ף וסייעתיה דמוקי למשנה אם ילדה אשתי זכר יטול מנה כו' דוקא בש"מ וכמבואר בדברי רבינו בסי' רנ"ג סעיף מ"ב כאן בזיכוי ע"י אחר מודים דמהני אפי' בבריא (מיהו הרמב"ן וקצת רבוואת' ס"ל דהרי"ף אינו מחלק בזה והביאן הב"י גם בש"ע ע"ש) וזיל בתר טעמא שכ"ר שם בשם הרי"ף משום דהוה קניין דברי' ועוד דהוה אסמכתא ועוד דאין מטבע נקנה בחליפין והני טעמי כולם אינם שייכים בזיכוי וכן מוכרחין אנו לומר לדעת הרמב"ם שבפ' כ"ב דמכירה כתב דין מזכה לעובר שלו דקנה ולא חילק בין שכ"מ לבריא ובפ"ח דזכייה כתב ז"ל ש"מ שצווה לתת מתנה לעובר שבמעי אמו זכה העובר מפני שדעתו של אדם קרובה אצל בנו כמו שביארנו (ופי' המ"מ כמו שביארנו פכ"ב דמכירה) אמר אם ילדה אשתי זכר כו' וכתב המ"מ אם אמר אם ילדה אשתי זכר כו' משנה פ' מי שמת ופירשה המחבר דוקא בש"מ כו' ואילו בפ' כ"ב דמכירה כתב י"א דדוקא בש"מ אמר ר"י זיכה לעובר שלו קנה אבל בבריא לא ויש שאין מחלקין וזה דעת המחבר כו' הרי לך שהרמב"ם והמ"מ ע"כ חילקו בין מזכה לעובר ובין האומר אם ילדה יטול כו' ומטעם שכתבנו ולהכי לקמן סי' רנ"ג כ"ר טעם הרי"ף והר"י מיג"ש בצידו כדי שלא תטעה לדמותו למזכה לעובר גם המ"מ פ"ח דזכייה כתב טעמים ההם שכ"ר בעינם ע"ש ורבינו שכתב שם בסי' רנ"ג דאיירי אפי' בבריא ולא מצריך שם זיכוי אין להקשות למה כתב כאן אם זיכה לעובר שלו דהא כ"ר שם דהאומר אם ילדה אשתי זכר מיירי שחייב נפשו במנה ושיעבד ע"ז נכסיו בקניין דהוה כזכייה ודו"ק: