דרישה, חושן משפט רמב:ח
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 242:8
Open in the reader →1וכתב א"א הרא"ש ז"ל האידנא דלא כתבינן כו' משום דנהיגי למכתב כו' ז"ל ב"י דברים אלו לא העתיק רבינו כהלכתן דהשתא נראין כסותרין אלו את אלו שבתחילה כתב האידנא דלא כתבינן בשטר כתבוהו בשוקא כו' ואח"כ בסמוך כתב משום דנהיגי למכתב בכל שטרי מתנה הכי אבל ללשון הרא"ש לק"מ שכתב והאידנא דלא חיישינן לסתמא משום דנהיגי למכתב בכל שטרי מתנה כו' וה"ק האידנא כי נפק שטר מתנה קמן כתוב סתם בלא כתבו בברא כו' (ור"ל אף דנהיגי לכתבו מ"מ לפעמים נפקא קדמנא שטרא דלא כתיב ביה הכי) ולא חיישינן למיפסליה משום דנהיגי למכתב בכל שטרי מתנתא כו' ועי"ל דה"ק האידנא דלא חיישינן לסתמא כלומר אין אנו חוששין אם הנותן אומר סתם כתבו ואין אנו מצריכים שיאמר כתבו בשוקא כו' משום דנהיגי למכתב כו' הילכך כשמצוה כו' דעתו היה שיכתבוהו כמנהג הסופרים כו' ופי' זה נראה יותר שכך הם דברי התוס' שם ז"ל קשה לר"י דפסקינן לקמן דחיישינן לסתמא וא"כ היכי מגבינן כולהו מתנתא כיון דאינו אומר לסהדי כתבו בשוקא ברייתא ומיהו לפי מה שנוהגין עתה לכתוב בשטרי מתנה וא"ל מתנה זו כתבו בשוקא הילכך כי א"ל נמי סתמא דעתו לומר כמ"ש בשטרות ובימי האמוראים לא היו נוהגין לכתוב כך לפיכך היה צ"ל להן בפי' כתבו בשוקא כו' עכ"ל ומיהו רבינו שכתב בשם הרא"ש האידנא דלא כתבינן כו' אין לפרש דבריו כפי' השני אלא כפי' הראשון עכ"ל ב"י ולעד"נ דפי' דברי הרא"ש מוכרח כמו שהבינו רבינו דאכתיבה קאי דאל"כ הו"ל להרא"ש למימר והאידנא דלא חיישינן בסתמא בבי"ת דהוה משמע דקאי אכשאמר סתם כתבו ולא חיישינן למתנה טמירתא ומדקאמר לסתמא בלמ"ד משמע דה"ק והאידנא דלא כתבינן בשטרות כתבוהו בשוקא למה לא חיישינן לשטרות הבאים לפנינו שמא באמת א"ל סתם כתבו והוה מתנה טמירתא ועוד מדכתב והאידנא דלא חיישינן משמע דכך היה פשוט לו דליכא מאן דחש ליה ואי אאמירת הנותן קאי איך היה פשוט לו כ"כ דילמא אף שבגליל שלו לא היו חוששין במדינות אחרות היו חוששין בשלמא אי קאי אכתיבה א"ש דהוכיח דלא חוששין האידנא בשום מקום מדבאו לפניו שטרי מתנות מכל הארצות ולא ראה כתוב בשום א' מהן שא"ל כתבוהו בשוקא וכן יש לדקדק ג"כ בל' התוספות הנ"ל שכתבו היכי מגבינן כולהו מתנתא כו' משמע דהיה פשוט להו דהכל נוהגין כן ועוד יש דקדוק אחר בדברי התוס' דכתבו היכי מגבינן משמע דאכתיבת השטר הבא לפנינו לגבותו קאי דאל"כ לא הול"ל אלא היכי מקנין בסתמא ואין אומרים כתבו בשוקא כו' אלא ודאי עיקר קושייתם אמאי מגבינן בשטרי מתנות שלנו שלא כתוב בהו וא"ל כתבו בשוקא כו' דמדלא כתבו ודאי לא אמר והשתא א"ש שכתבו התוס' כיון שאינו אומר דלפי' הב"י היכי שאינו אומר מיבעיא ליה ויתיישב נמי השני הילכך שכתב הרא"ש בפסקיו וגם כ"כ בתשובה סוף כלל ע"ח דאי כפי' הב"י לא הול"ל הילכך תניינא אלא הכי הול"ל שיכתבוהו כמנהג הסופרים והו"ל כאילו אמר כו' וגם כולו יתור הוא דהרי גם התוס' לא כתבו אלא הילכך הראשון ותו לא אלא ודאי פי' דברי הרא"ש המה כמ"ש בפרישה ואף שבתוס' כתבו ז"ל ומיהו לפי מה שנוהגים עתה לכתוב בשטרי מתנה כו' נראה שלא היה כתוב בגירסת הרא"ש תיבת עתה והראיה ששם בתשובת הרא"ש הנ"ל כ' ז"ל וכתב ר"י בעל התוספות והאידנא דלא חיישינן לסתמא משום דנהיגי למכתב כו' הרי שכתב שם בשם ר"י בעל התוס' והשמיט תיבת עתה וגם כתב שם בשמו התרי הילכך כמ"ש בפסקיו ע"ש ודוק: