דרישה, חושן משפט רס:י
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 260:10
Open in the reader →1המוצא דבר במקום המשתמר כו' עד סוף הסעיף עיקרא דהאי מילתא מהא דתנן שם בפ' א"מ (דף כ"ה ע"ב) מצא אחר הגפה או אחר הגדר (גפה כותל של אבנים גדר של עצים וקוצים רש"י) גוזלות מקושרים או בשבילין שבשדות הרי זה לא יגע בהן ובגמרא מ"ט דאמרינן הני אינש אצנעינהו ואי שקיל להו לית למרייהו סימנא בגווייהו הלכך לישבקינהו עד דאתא מרייהו ושקיל להו ואמאי ליהוי קשר סימנא א"ר אבא בר זבדא אמר רב במקושרים בכנפיהן דכ"ע הכי מקשרי להו וליהוי מקום סימן אמר רב עוקבא בר חמא במדדין אי במדדין מעלמא אתו ומותרים (ואע"ג דכל המדדה אינו מדדה יותר מחמשים אמה כאן מיירי דאין כאן שובך סמוך לה ושמא עוברי דרכים הפילוה בדרך ומשם נתדדה ובאה לכאן דמותרים וכמש"ר בסמוך בסוף סי"א) איכא למימר מעלמא אתו ואיכא למימר אינש אצנעינהו והו"ל ספק הינוח ואמר ר' אבא בר זבדא אמר רב כל ספק הינוח לכתחילה לא יטול ואם נטל לא יחזיר עד כאן לשונו והקשו שם בתוס' על הך דכל ספק הינוח לא יטול וחלקו כל הנך חילוקים שהזכיר רבינו גם הרא"ש כתב ז"ל כללא דמילתא דהינוח במקום המשתמר כגון ודאי הינוח ואפילו יש בו סימן כו' ואם הוא במקום המשתמר קצת כו' ובמקום שאין משתמר כלל כו' ע"ש שכתב כל הדברים באריכות ונלע"ד פשוט דמ"ש דהינוח כו כגון ודאי הינוח ה"פ דכל דבר הנמצא מונח במקום המשתמר כגון ודאי הינוח דמי ודיינינן ליה כאילו היינו יודעים בודאי שהונח שם מדעת ואפילו יש בו סימן כו' אבל א"ל דס"ל לרא"ש דאפילו במקום המשתמר דוקא ודאי הינוח לא יטול אבל ספק הינוח יטול ויכריז דהיינו אבדה שחייבה תורה להזקק לה ליטול ולהכריז חדא דא"כ איך יסתום רבינו לכתוב או שהוא ספק כו' היפך דעת הרא"ש אביו ועוד דאין מדרך הרא"ש לכתוב נגד התוס' גם הרמב"ן והרשב"א לא ס"ל הכי אלא במקום שמשתמר קצת אבל משתמר לגמרי לעולם לא יגע כמ"ש המ"מ פט"ו דגזילה גם לישניה דרא"ש עצמו לא משמע הכי דא"כ הול"ל בקיצור ודאי הינוח במקום המשתמר גם לשון רי"ו תלמידו מוכח כן במ"ש בנתיב עשרים ח"ב ז"ל במקום המשתמר ודאי הינוח כלומר ודאי הינוח שם עכ"ל הרי שכתב שכל הנמצא במקום המשתמר בודאי הניחו שם הוא: