דרישה, חושן משפט רע:ד
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 270:4
Open in the reader →1והא דתניא כו' עד וכתב הרמ"ה וכו' החכם המרשים כתב ז"ל הרמ"ה דוחה דברי רב פפא ופוסק כסתם ברייתא עד כאן לשונו וב"י הביאו ודחה דבריו ע"ש והעלה פירושו כמ"ש בפרישה רק שדבריו קצת סתומים וגם מדברי רבינו שכתב דברי הרמ"ה שלא בלשון פלוגתא מוכח שפי' שהרמ"ה להוסיף בא ודבריו דהרמ"ה נראה לו מוכרחים לדעת רב פפא מסוגיא דהתם דז"ל הגמרא שם פ"ק (דף י"ב) אמתניתין דקתני מציאת עבדו כו' אמאי לא יהא אלא פועל ותניא מציאת פועל לעצמו בד"א בזמן שאמר ליה נכש עמי היום עדור עמי היום אבל אמר ליה עשה עמי מלאכה היום מציאתו לבע"ה (ופירש"י ועבד זה דמתני' מסתמא כשקנאו רבו לסתם מלאכה קנאו עכ"ל ור"ל דוקא פועל שהוא שכיר יום או שעה רגילין לשכרו למלאכה ידועה משא"כ בעבד קנוי והא דמשני שם ר"י מקושיא זו דהמתניתין דמיירי בעבד נוקב מרגליות שאני מלאכה זו דבאותו עבד מיירי דהוא עוסק בה מידי יום ביום כל ימיו משא"כ במציאה דלא שכיחא כל יומא) כו' עד ר"פ אמר כגון ששכרו ללקוט מציאות וה"ד דאקפי אגמא בכוורא עכל"ה והנה יש לדקדק דלפי האי שיטתיה דר"פ קשיין דיוקי רישא וסיפא דהברייתא אהדדי דברישא קתני בד"א בזמן שאמר לו נכש עמי או מציאתו לעצמו משמע הא שכרו סתמא לעשות מלאכה מציאתו לבע"ה ואח"כ קתני שכרו ללקוט מציאות (שכרו) [מציאתו] לבע"ה הא שכרו סתמא מציאתו לעצמו (וכבר הרגישו התוס' בקושיא זו וכתבו ז"ל ששכרו ללקוט מציאות ה"פ דברייתא בד"א בזמן שא"ל עשה עמי באותו ענין שהוא כמו נכש עמי היום אבל א"ל עשה עמי מלאכה של מציאה כו' עכ"ל אבל שינויא דחיקא הוא) לכן נ"ל להרמ"ה דאף לדעת רב פפא מתני' דעבד וברייתא דפועל תרוייהו מיירי בסתמא ששכרו לעשות מלאכה סתם וכמו שהבין המקשן ואפ"ה לא קשיא מידי דברייתא דקתני בפועל דמציאתו לבע"ה מיירי כשהוליכו אח"כ וא"ל לקוט לי מציאות ולהכי הוה של בע"ה ומתני' דקתני גבי עבד דמציאתו לעצמו לא מיירי בהוליכו ללקוט מציאות וזהו שתירץ ר"פ ואמר כגון ששכרו ללקוט מציאות ולא אמר כששכרו ללקוט כו' כמו שאמרו ר' חייא ורבא בעבד נוקב כו' במגביה מציאה כו' אלא רמז לך אגב דלפעמים אפילו שכרו סתמא הו"ל כשכרו ללקוט מציאות דמי והיינו כשהוליכו אח"כ ללקוט מציאות וזה כגון ששכרו כו' והא דלא תירץ ר"פ בקיצור דהברייתא מיירי כשהוליכו אח"כ ללקוט מציאות י"ל דאדרבה לעיקר הקושיא שהקשה המקשן אין אנו צריכין לתירוץ זה אלא ניחא ליה לאוקמה להך ברייתא דמציאתו [דפועל] של בע"ה (דפועל) בדשכרו ללקוט מציאות ואלא מכח קושיית דיוקי דהברייתא אהדדי צריכין לחלק בזה לכן קיצר ר"פ והשיב כגון ששכרו שבמלת כגון רימז תרתי וכמ"ש כנ"ל ביאור הגמרא לדעת הרמ"ה ודעתו עולה יפה וזהו שסיים וכתב וה"ה גבי ע"ע כשאמר ליה לקוט לי דמציאתו של רבו כלומר ולפי דברי מתניתין דקתני גבי דעבד דמציאתו לעצמו נמי מיירי בדלא א"ל לקוט לי מציאות הא אם א"ל אח"כ לקוע לי אפילו שכרו סתם הדין בעבד כמו בפועל ומציאתו