דרישה, חושן משפט שלא:ב
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 331:2
Open in the reader →1והרמ"ה פסק כרשב"ג כתב ב"י נראה שהוא דעת הרי"ף והרא"ש ז"ל שכתבו המשנה כצורתה ולא כתבו מאי דאיתמר עלה בגמרא וכן נראה שהוא דעת הרמב"ם שסתם וכתב בפ"ט משכירות הכל כמנהג המדינה עכ"ל ור"ל כיון שהביאו המשנה כצורתה ולא כתבו עלה מעשה לסתור וחסורי מחסרא משמע דלא ס"ל הלכתא כת"ק ולהכי לא חשו לתקן דבריו וכן מצינו שדקדקו בגמרא כמה פעמים מדשקלו וטרו בדברי פלוני ש"מ דס"ל כוותיה וה"ה להיפך (ואיכא) [וליכא] למימר שלא כתבו מפני שהיה פשוט להם כיון דהוצרך הגמרא לכתבו ובפרט שיש לתרץ המעשה לסתור בענין אחר ולומר דבשביל רשב"ג מביא המעשה וה"ק הכל כמנהג המדינה ומעשה כו' דרבי מתיא לא היה רוצה ללכת אחר מנהג המדינה ורשב"ג חלק עליו ואמר דהולכין אחר המנהג ואפשר דרבי מתיא ג"כ סבר כן אלא שמחמיר על עצמו היה וא"ל דמ"מ בשביל רשב"ג הו"ל להביא החסורי מחסרא כדי שנדע דרשב"ג קאי אהיכא שפסק במקום שיש מנהג ואפ"ה אמר דא"צ להוסיף די"ל דבלא חסורי מחסרא מוכח כן מדברי רשב"ג שהרי קאי אעובדא דר"י בן מתיא שבנו פסק כן כו' ואמר רשב"ג לא היה צריך לומר אלא הכל כמנהג המדינה ש"מ דגם במקום שיש מנהג קאמר דלא היה צריך דאף שפסק להן ג"כ אפ"ה הולכין אחר המנהג וק"ל. אבל נראה מדכתב רבי' בשם הרמ"ה ולא כתב שכן משמע כן מדברי הרי"ף והרא"ש שע"כ האי לאו דקדוק בעיניו היה וק"ל: